סטרא אחרא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אחידות במיקום הערות שוליים, קו מפריד בטווח מספרים
שורה 2:
 
ביטוי זה מופיע ב[[ספר הזוהר]] בלבד, ואינו מופיע ב[[תלמודים]] וב[[מדרש]]ים.
 
==מקור ורעיון==
אחד הרעיונות המרכזיים ביהדות הוא [[בחירה חופשית]], לצורך כך יצר האל כוחות הטוב וכנגדם כוחות הרע, כדי לאזן את ה'בחירה' ובכך ליצור סיבה לתשלום גמול.{{הערה|{{זוהר|א|קסג|א}};{{זוהר|א|רד|ב}}}}.
כך פירשו [[חז"ל]] את הפסוק ב[[מגילת קהלת]] {{ציטוטון|גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים{{הערה|{{תנ"ך|קהלת|ז|ד}}}}}}. בספר הזוהר מובא ש{{ציטוטון|כשם שיש דרגות והיכלות לצד הקדושה כך גם לצד הטומאה{{הערה|{{זוהר|ב|רסג|א}}}}}} לדוגמה, לסטרא אחרא ישנם עשר ספירות טומאה, כנגד [[עשר ספירות]] של הקדושה{{הערה| ספירות הקדושה נקראים גם: ספירות דאצילות. ואילו ספירות הערה נקראות גם 'עשרה כתרי הכשפים של הטומאה למטה' או 'עשרה תנינים הרובצים בעשרה יאורות'. ראהרו בזוהר חדש דף מא עמוד ב.}}
על פי הקבלה ישנה מלחמה תמידית בין כוחות הקדושה לטומאה, כוחות אלו אינם מקבילים, אלא מנוגדים זה לזה ובזמן ששולט האחד נחלש האחר{{הערה|{{זוהר|א|רלו|א}}}}.
לפי הזהר, שלטון הסטרא אחרא מתגבר בעיקר בשעות הלילה עד חצות.
שורה 12:
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[דואליזם#בדתות|דואליזם בדתות]]}}
לפי התפיסה הקבלית, לסטרא אחרא ישנם כוחות מאגיים מעשיים לפעול בעולם. כדי לשלול את התפיסה הדואלית [[זרתוסטרה|הפרסית]] מודגשת הנקודה שכוחות אלו נוצרו על ידי האל למטרות מסוימות ואין להם כח עצמי.
דעה זו זהה לדעת [[רבי יוסי הגלילי]] בתלמוד, הסבור שיש לעבודה זרה כח לפעול בעולם. מאידך דעת [[רבי עקיבא]] שאין מקום לתפיסה זו. דעתו של רבי עקיבא לא התקבלה בקרב רוב מפרשי התורה הסבורים שיש מקום לתפיסה זו לדוגמה כך מסביר ה[[רשב"ם]] את הכוחות המאגיים שיש לאוב וידעוני{{הערה|ראהראו {{תנ"ך|שמות |לב,|ד}}}}, ה[[מנחם רקנאטי|רקנטי]] הסביר כך את הכוח המאגי של נביא שקר או כוחם של חרטומי מצריים{{הערה|שמות לב,ד}}
 
{{ציטוט|תוכן= תניא, רבי יוסי הגלילי אומר: הגיע תורה לסוף דעתה של עבודה זרה, לפיכך נתנה תורה ממשלה בה, שאפילו מעמיד לך חמה באמצע הרקיע - אל תשמע לו.{{ש}} תניא, אמר רבי עקיבא: חס ושלום שהקדוש ברוך הוא מעמיד חמה לעוברי רצונו. אלא, כגון חנניה בן עזור שמתחלתו נביא אמת, ולבסוף נביא שקר. |מרכאות=כן|מקור=תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צ עמוד א}}
 
דוגמה בולטת לכוחות סטרא אחרא, נמצאת בפרשנויות שונות אודות מצוות [[שעיר המשתלח]] שלפי הזוהר וחלק מפרשני המקרא, כביכול נותנים לסטרא אחרא [[שוחד]], כדי שלא יקטרג.{{הערה|ראהראו פירוש ה[[רמב"ן]] ויקראעל פרק ט פסוק ט{{תנ"זך|ויקרא|ט|טז}}; {{זוהר|א|רנד|א}}; רעיון דומה מוזכר בספרי ההלכה אדות מנהג כריכת פרשיות ה[[תפילין]] בשער של [[בקר הבית|עגל]]}}.
 
==בסידור התפילה==
* בסידור [[נוסח ספרד]] (המקובל בעיקר ב[[תנועת החסידות]]) מובא בסדר קבלת שבת נוסח מהזוהר '[[כגוונא]]', בה מתואר החלשות כוחות הסטרא אחרא בכניסת השבת.
* בחלק מהסידורים לפני ברכת [[ביעור חמץ]], מובא הנוסח "יהי רצון... וכל הסטרא אחרא וכל הקליפות... כעשן תכלה."
 
==בפולקלור==
ב-[[2010]] הוציאה הלהקה השוודית [[Therion]] אלבום בשם '''[[Sitra Ahra]]''' {{אנ|Sitra Ahra (album)}}.
 
==לקריאה נוספת==
* הרב [[מנחם מנדל כשר]], "התקופה הגדולה", ירושלים תשס"א, פרק חמשה עשר '''"שו"ת בביאור הכינוי סטרא אחרא"''', עמודים 332-325325–332 .
 
==הערות שוליים==