בית הפקידות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תוכנ\1ת, \1וועד\2, מתיישב, \1תיישב\2, \1יישוב\2, להיבחר, שנייה\1, \1על ידי, בזל, כנסייה, הבניין, ,, זיכרון
מ קו מפריד בטווח מספרים, ויקישיתוף בשורה
שורה 25:
 
== תולדות המבנה ==
בית הפקידות נבנה בשלהי המאה ה-19, במימונו של [[הנדיב הידוע]] ואכלס את פקידות המושבה. בתקופתו נחשב אצל תושבים לבניין הגדול והמפואר בארץ. בעת ביקוריהם במושבה, נהגו הברון רוטשילד ורעייתו להתגורר בקומה העליונה במבנה. בשנת 1903 התכנסה במקום [[הכנסייה הארצישראלית]] בראשותו של מנחם אוסישקין. בכינוס זה, שהיה המפגש הציוני הראשון בתחומי ארץ ישראל הוחלט על התנגדות היישוב ל[[תוכנית אוגנדה]] שהוצגה על ידי הרצל בקונגרס הציוני השישי בבזל. ביומה האחרון של הכנסייה, נאספו כאן נציגי המורים והגננות והקימו את [[הסתדרות המורים|אגודת המורים העברים בארץ ישראל]]. כנס היסוד של הסתדרות המורים נחשב לאירוע הראשון בא"י שבו הוענקה זכות לנשים לבחור ולהיבחר.
 
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], הסבו שלטונות [[האימפריה העות'מאנית]] את המבנה לבית חולים צבאי ולמקום תפילה. לאחר נטישת הטורקים את הארץ, חזר הבניין לשמש את אנשי המושבה כבית ועד ומאוחר יותר כבית הספר היסודי של המושבה{{הערה|בית הספר הועבר בשנת 1953 למבנה חדש על שטחים שתרמה רבקה אהרסון, ונקרא מאז בית ספר ניל"י}}. בקומה העליונה שכנו משרדי ועד המושבה ומאז קום המדינה, משרדי המועצה המקומית{{הערה| בשנת 1983 עברו משרדי המועצה המקומית למבנה חדש ברחוב הנדיב 11, בפינה של גן טיול, מאחורי בנק לאומי}}. קומת הקרקע שימשה כעין מתנ"ס ישובי לחוגים וכונתה "המועדון הטכני". בפי התושבים וגם במסמכים שונים מכונה הבניין "בית העם"{{הערה|ראהראו בבלוג של חיליק ליטנר "הסלון" שנהיה לבית העם [ https://myzy1882.wordpress.com/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/ "הסלון" שנהיה לבית העם]}}.
 
כיום שוכן בבניין מוזיאון העלייה הראשונה ע"ש משה ושרה אריזון (סבו וסבתו של [[תד אריסון]]), ממשפחות המייסדים של זכרון יעקב. המוזיאון נפתח בפברואר 1999, ט"ו בשבט תשנ"ט, לאחר שהמבנה עבר שיפוץ מהותי: המעטפת נשמרה בקפדנות וכל הפנים נבנה מחדש, בתכנונם של האדריכל [[שמעון שפירא (אדריכל)|שמעון שפירא]] ומעצב התערוכות [[אורי אברמסון]]. אולמות התצוגה במוזיאון מעוצבים בסגנון מודרני ויוצרים מסלול הליכה דמוי מנהרתזמן העוקבת אחרי הסיפור ההיסטורי. בתצוגה נעשה שימוש בסרטים שהופקו במיוחד, וכן פסלי חומר שפוסלו על ידי אורה רוזנצוייג, המתארים את החיים במושבות העלייה הראשונה.
 
כיום שוכן בבניין מוזיאון העלייה הראשונה ע"ש משה ושרה אריזון (סבו וסבתו של [[תד אריסון]]), ממשפחות המייסדים של זכרון יעקב. המוזיאון נפתח בפברואר 1999, ט"ו בשבט תשנ"ט, לאחר שהמבנה עבר שיפוץ מהותי: המעטפת נשמרה בקפדנות וכל הפנים נבנה מחדש, בתכנונם של האדריכל [[שמעון שפירא (אדריכל)|שמעון שפירא]] ומעצב התערוכות [[אורי אברמסון]]. אולמות התצוגה במוזיאון מעוצבים בסגנון מודרני ויוצרים מסלול הליכה דמוי מנהרתזמן העוקבת אחרי הסיפור ההיסטורי. בתצוגה נעשה שימוש בסרטים שהופקו במיוחד, וכן פסלי חומר שפוסלו על ידי אורה רוזנצוייג, המתארים את החיים במושבות העלייה הראשונה.
* *בית הפקידות הוא אתר מורשת לאומי מוכרז{{הערה|[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/NationalSites/SitesList/Pages/ZichronYaakov-school.aspx}} מתאריך 2.5.1988
 
שורה 38 ⟵ 37:
* הקומה השנייה מוקדשת לסיפורו של הברון רוטשילד ושל הפקידים שנשלחו מטעמו לנהל את המושבות. בהמשך מתוארות המושבות שהוקמו בגל השני של העלייה הראשונה (1890 ואילך, חלק מהן על אדמות שרכש הברון) והמעבר של המושבות לטיפולה חברת יק"א. החינוך העברי במושבות מתואר בסרט שבו המורה מנסה ללמד את כל מקצועות הלימוד בעברית וחלק מההורים דורש ממנו לחזור למתכונת מסורתית של לימודי יהדות כמו ב"חדר". הקומה מסתיימת בסיפור הלוויה המכובדת שנערכה לברון בשנת 1954 ובה הובאו שקי אדמה מכל היישובים שבהם תמך, כמחווה לפועלו הייחודי.
בחדר נפרד מוצגות תערוכות מתחלפות, כעת תוכלו לצפות שם בתערוכה "נאמנות כפולה".
* בקומה השלישית והאחרונה נמצא אודיטוריום ובו מוקרן סרט הסיכום, המתאר את ילדי העלייה הראשונה כשהם אנשים מבוגרים, והם מספרים את קורות המשפחה שלהם מראשית ההתיישבות ועד לקום מדינת ישראל. הסרט כולל קטעים דוקומנטריים נדירים מהחיים בארץ ישראל בתקופה.
* קומת המרתף מוקדשת להפעלות לילדים, למשפחות ולמבקרים בכל הגילים, והיא כוללת חפצים ותלבושות שניתן ללבוש אותן ולהצטלם בסגנון תקופתי.
 
שורה 47 ⟵ 46:
 
== ארכיון וספריה ==
במוזיאון נמצאת ספריה ייחודית המשמשת כמרכז מידע לתלמידים, לחוקרים ולמדריכים בנושאי העלייה הראשונה.
ארכיון אישי של החוקר והסופר שאול דגן{{הערה|1= אוסף שאול דגן במוזיאון העלייה הראשונה ע"ש משה ושרה אריזון בזכרון יעקב https://www.ybz.org.il/?CategoryID=244&ArticleID=264#.WyK4klVvZkg}} אשר הקים את הארכיון לתולדות זכרון יעקב, והיה בוועדה המדעית שליוותה את הקמת המוזיאון. דגן כתב ספרים רבים על התקופה{{הערה|כל ספרי שאול דגן בבלוג "ראשונים בארץ ישראל" https://shauldagan.wordpress.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/}}, בניהם "מזמארין לזכרון יעקב", "זמן החלום", "בדרך הראשונה לציון", "עקשנים על ההר", "מושבות הגליל העליון" ו"מושבות הגליל התחתון". ספריו מבוססים בין השאר על ראיונות אישיים שקיים עם דור הבנים של איכרי המושבות. הארכיון סרוק וממוחשב.
 
== תערוכות שהוצגו במוזיאון ==
* 2004, '''נשים בחדרה''', בשיתוף מוזיאון החאן בחדרה, אוצרת נינה רודין
* 2008, '''שירת הבית''', פואטיקה על חפצים של המשוררת והאמנית חני שטרנברג, אוצרת אביטל אפרת
* 2009, ''' ישראליזציה''', צילומים של אליוט ג'יקובס, עולים חדשים במרחבים ישראליים. אוצרת אביטל אפרת
* 2012, '''דיוקן תימני''', באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, אוצר גיא רז. '''זיכרון תימני''', צילומים וחפצים של עולי תימן בזכרון יעקב, אוצרת אביטל אפרת
* 2012, '''זיכרון בעפרון''', [[דוד ויטמן]], אדריכל וצייר חיפאי, רישומים מקיץ בזכרון יעקב 1941-19431941–1943. אוצרת אביטל אפרת
* 2013, '''תלוי''', אמנות ישראלית עכשיות, אוצרות רויטל גרין וטלי ביכלר
* 2016, '''נאמנות כפולה''', סיפורם של [[רפאל קוהן]] פקיד הברון וחתנו יוסף קופרמן, סגן מושל בתקופת המנדט. אוצרים אביטל אפרת ויורם פוגל.
 
== לקריאה נוספת ==
שורה 67 ⟵ 66:
 
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* אתר המוזיאון [http://museon1.datinet.co.il/default.htm אתר המוזיאון]
* [https://myzy1882.wordpress.com/בית-הפקידות סיפור של בית הפקידות בבלוג של חיליק ליטנר "זכרון יעקב שלי" https://myzy1882.wordpress.com/בית-הפקידות ]
* אתר מורשת לאומי- בית הפקידות באתר המשרד להגנת הסביבה http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0401-p0500/p0431.pdf
* [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0401-p0500/p0431.pdf אתר מורשת לאומי- בית הפקידות באתר המשרד להגנת הסביבה]
 
== הערות שוליים ==