פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 482 בתים, לפני שנה
אין תקציר עריכה
[[קובץ:Stamp of Israel - Zodiac I - 0.18IL.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בול ישראלי לחודש חשוון, מזל עקרב.]]
[[קובץ:ScorpioZippori.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חודש מרחשוון, [[מזל עקרב]], פרט מ[[פסיפס]] של [[גלגל המזלות]] בבית הכנסת העתיק ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]]]]
'''חשוון''' או '''מרחשוון''' הוא [[חודש]] ב{{ה|לוח העברי}}, השמיניהחודש במספרהשמיני לפי המסורת ה[[מקרא]]ית והשני לפי המסורת ה[[חז"ל]]ית. חודש זה חל ב[[סתיו]].
 
==בלוח הקבוע==
אורכו של חודש חשוון משתנה. ב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "חסרה"]] וב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "כסדרה"]] אורכו 29 יום, ואילו ב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "שלמה"]] אורכו 30 יום. [[א' בחשוון]] יכול לחול בימים [[יום שני|שני]], [[יום רביעי|רביעי]], [[יום חמישי|חמישי]] [[יום השבת|ושבת]]. ב[[ילקוט שמעוני]] מצוין [[גלגל המזלות|מזלו]] של חודש חשוון - [[מזל עקרב|עקרב]].
 
==שם החודש==
מקורו של השם מרחשוון הוא ככל הנראה במילה ה[[אכדית]] "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן [[עיצורים שפתיים]], לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": ה[[אלפבית עברי|אות]] [[ו]] במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות [[מ]], וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה [[תלמוד|התלמודית]] ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"{{הערה|{{ירושלמי|ראש השנה|א|ב}} ([[S:ירושלמי ראש השנה דף ו א|דף ו, עמוד א]]).}}. יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי. יש המזהים את השם עם מַרְכַּשַן, שם החודש השמיני בלוח הפרסי הקדום, שפירוש שמו אינו ידוע.
 
ככל הנראה, בעקבות קריאה מוטעית, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל '''מַר־חֵשְוָן''', מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. חיתוךככל זההנראה, שלחיתוך השם הביאהמקורי הוא '''מְרַח־שְׁוָן''', וכך הוא נשתמר בהגיית [[יהדות תימן|יהודי תימן]] עד ימינו. ב[[ביתא ישראל]] החודש לסברותנקרא שונות[[לוח לפירושההשנה של הקידומתביתא "מר":ישראל|תשואן]].
 
ב[[תנ"ך]] החודש נקרא גם '''ירח בול''', בפסוק: {{ציטוטון|וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...}}{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ו|לח}}.}}. שם זה בא אולי מבלילת המספוא לבהמה וייתכן שקשור למילה מבול או למילה יבול. מהתקופה של המבול, היה יורד כל שנה 40 ימים ברצף גשם זכר למבול, ומאחרי שנבנה בית המקדש על ידי שלמה המלך, הופסק לרדם הגשם ברצף ולכן החודש שונה מ ירח-מבול ל ירח-בול (ילקוט שמעוני)
 
==סמלים ומאפיינים==
החיתוך המוטעה '''מַר־חֵשְוָן''' הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר":
* חודש זה נחשב כחודש בעל טעם [[טעם#מר|מר]] – אין בו שום [[חג]] או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
* כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם [[טיפה|טיפת]] [[מים]] (ככתוב: {{ציטוטון|הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי}}{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|מ|טו}}.}}).
 
ב[[ילקוט שמעוני]] מצוין [[גלגל המזלות|מזלו]] של חודש חשוון - [[מזל עקרב|עקרב]].
ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא '''מְרַח־שְׁוָן''', וכך הוא נשתמר בהגיית [[יהדות תימן|יהודי תימן]] עד ימינו. ב[[ביתא ישראל]] החודש נקרא [[לוח השנה של ביתא ישראל|תשואן]].
 
ב[[תנ"ך]] החודש נקרא גם '''ירח בול''', בפסוק: {{ציטוטון|וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...}}{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ו|לח}}.}}. שם זה בא אולי מבלילת המספוא לבהמה וייתכן שקשור למילה מבול או למילה יבול.
 
==מועדים עיקריים==
מהתקופה של המבול, היה יורד כל שנה 40 ימים ברצף גשם זכר למבול, ומאחרי שנבנה בית המקדש על ידי שלמה המלך, הופסק לרדם הגשם ברצף ולכן החודש שונה מ ירח-מבול ל ירח-בול (ילקוט שמעוני)
* '''[[תענית בה"ב]]''' - נהוג לצום בימים שני, חמישי ושני שלאחר [[ראש חודש]]
* [[ז' בחשוון]]: '''[[ברכת השנים|שאילת גשמים]]''' מתחילה להיאמר ב[[ארץ ישראל]]
* [[כ"ט בחשוון]]: '''[[סיגד]]''', חג במסורת [[ביתא ישראל]]
 
== בהיסטוריה של עם ישראל==
== אירועים ==
* [[י"א בחשוון]]: נפטרה [[רחל]] אימנו
* בימים שני שלאחר [[ראש חודש]], חמישי ושני שאחריו - ימי צום כחלק מ[[תענית בה"ב]]
* [[י"ב בחשוון]]: נרצח ראש הממשלה [[יצחק רבין]]
* [[ז' בחשוון]] - מתחילים ב[[ארץ ישראל]] לבקש גשמים ב[[ברכת השנים]] שב[[תפילת שמונה עשרה]]
* [[י"אז בחשוון]]: -על מצויןפי יוםהמסורת פטירתה שלהחל [[רחלהמבול]] אימנו
* [[י"ב בחשוון]] - חל [[יום הזיכרון ליצחק רבין]]
* [[י"ז בחשוון]] - על פי המסורת החל [[המבול]]
* [[כ"ט בחשוון]] - חמישים יום בדיוק מ[[יום כיפור]] - חוגגים היהודים חברי [[ביתא ישראל]] את חג ה[[סיגד]] (מעין "חג משיח"). לפני עלייתם ארצה היה זה יום צום ותפילה בתקווה לגאולה ולעליה ארצה. כיום הוא נחוג כחג הודיה על העלייה לישראל ולבקשת גאולה ומשיח. הטקס העיקרי נערך ב[[טיילת ארמון הנציב]] בירושלים, המקום שלפי המסורת ממנו ראה [[אברהם אבינו]] לראשונה את [[הר הבית|הר המוריה]].
 
== קישורים חיצוניים ==