אפקט פלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אוכלוסייה
שורה 27:
היכולת למדוד את אפקט פלין באופן מדויק על פני תקופות זמן ארוכות היא מוגבלת, שכן קשה למצוא נתונים אמינים ממבחנים שונים שנערכו בעבר, בעיקר בעשורים הראשונים של המאה ה-20. לא נמצאה עדיין דרך אמינה למדוד את האפקט לפני העשור הראשון של המאה ה-20, אזי הומצאו לראשונה מבחני מנת משכל על ידי [[אלפרד בינה]], ובמדינות רבות לא ניתן למצוא נתונים אמינים ממבחנים שנערכו גם עשרות שנים לאחר מכן. לכן לא ידוע אם אפקט פלין התקיים גם לפני המאה ה-20, ובאיזו עוצמה.
 
כמה מחקרים מן השנים האחרונות מצאו שבסוף המאה ה-20 ובמאה ה-21 אפקט פלין מאיט, נעצר, ואולי אף מתהפך לירידה קלה בציונים, במיוחד במדינות המערב כמו ארצות הברית וכמה ממדינות אירופה{{הערה|שם=פייטצ'ינג2015}}{{הערה|שם=סונדט2004|Sundet, J. M., Barlaug, D. G., & Torjussen, T. M. (2004). [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160289604000522 The end of the Flynn effect?: A study of secular trends in mean intelligence test scores of Norwegian conscripts during half a century]. '''Intelligence''', 32(4), 349-362.}}. ממצאים כאלו תואמים השערות לפיהן אפקט פלין הוא תוצאת תהליכים סביבתיים הקשורים להתקדמות הטכנולוגית, הכלכלית והחברתית במאה ה-20, כגון שיפור בתזונה, בבריאות ובחינוך, אשר מאפשרים לילדים למצות טוב יותר את פוטנציאל האינטליגנציה שלהם, ולפיכך אפקט פלין נעצר כאשר פוטנציאל זה קרוב למיצוי אצל מרבית האוכלוסייה. לפי השערה זו אפקט פלין עדיין גבוה ב[[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]] ב[[העולם השלישי|עולם השלישי]], ואולי יאפשר להן לצמצם את הפער במנת המשכל בינם לבין מדינות המערב במקביל לצמצום הפערים הטכנולוגיים, הכלכליים והחברתיים. ואולם מחקרים אחרים מן השנים האחרונות לא מצאו עדויות להאטה ועצירה באפקט פלין{{הערה|שם=טריאן2014}}. תוצאות כאלו מעלות את השאלה עד כמה מנת המשכל הממוצעת באוכלוסיהבאוכלוסייה יכולה להמשיך ולעלות.
 
== הסברים והשלכות ==
שורה 37:
=== תזונה ===
[[קובץ:BC856 HUI-2050.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים הולנדים אוכלים ב[[בית תמחוי]] בעת [[הרעב בהולנד בחורף 1944–1945]]. לרעב לא הייתה השפעה מדידה על אפקט פלין בהולנד.]]
תושבי המדינות המתועשות כיום גבוהים בממוצע במספר סנטימטרים מן הגובה הממוצע באוכלוסיהבאוכלוסייה לפני כמאה שנה, בעיקר תודות לתזונה טובה יותר ולבריאות משופרת בתקופת ה[[ילדות]]. הפסיכולוג וחוקר האינטליגנציה הבריטי [[ריצ'רד לין]] {{אנ|Richard Lynn}} הציע שתזונה משופרת מסבירה גם את אפקט פלין. נתונים שונים מראים שהתזונה הגדילה לא רק את קומתם הממוצעת של אנשים אלא גם את הקף ה[[גולגולת]] שלהם, וייתכן שאף את גודל מוחם, מה שעשוי להתבטא באינטליגנציה משופרת. גם כיום ישנו באוכלוסיהבאוכלוסייה [[מתאם]] [[מובהקות סטטיסטית|מובהק סטטיסטית]] בין גודל המוח למנת המשכל, אף כי זהו מתאם חלש (כלומר, ישנם יוצאי דופן רבים בעלי מוח קטן ומנת משכל גבוהה, או מוח גדול ומנת משכל נמוכה).
 
הקושי בהסבר התזונה הוא שלא נמצאו ראיות טובות לתמוך בו. למשל, ניתן היה לצפות שאירועים ידועים של [[רעב המוני]] במדינות רבות, אשר גרמו ל[[תת תזונה]] נרחבת בדור שלם של ילדים, יובילו לירידה במנת המשכל הממוצעת באותו דור, אך ירידות כאלו לא נמצאו. לדוגמה, מנת המשכל של חיילים [[הולנד|הולנדים]] שנבחנו בעת גיוסם בגיל 18 במבחן הצורות של רייבן עלתה ב-20 נקודות משנת 1952 ועד שנת 1982, קצב מהיר ביותר של 6.7 נקודות לעשור, ללא כל השפעה נראית לעין כתוצאה מן [[הרעב בהולנד בחורף 1944–1945]] שהתרחש בילדות של חלקם. הפסיכולוג הגרמני-אמריקאי [[אולריק נייסר]]{{אנ|Ulric Neisser}} כתב במאמרו משנת 1997 כי "בסך הכל, העדות המקשרת תזונה לאינטליגנציה היא רופפת בשלב זה"{{הערה|שם=נייסר1997}}.