טל שוחט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זהר הוברמן (שיחה | תרומות) מ ויקיזציה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: , |
||
שורה 34:
בכתב העת מארב מתארת קציעה אלון את שוחט ועבודתה: תצלומיה של שוחט הקשורים בנשיות ובמזרחית, הינם פועל יוצא של חקירה נוקבת, בלתי מתפשרת של נשיות מזרחית. טל צלמה את עצמה ואת ואימה שוכבות זו בהיפוך לזו על מזרן המכוסה שמיכה לבנה, הבת מחזיקה תפוח ירוק ומתבוננת בו, "חוה" צעירה ועכשווית המותירה את "חוה" הקודמת מאחור. זו סצנת פיתוי אפופת חידות כאשר האם ובתה שוכבות על מזרן המונח על רצפה קרה בחדר או במחסן, בתפאורה קשה, קרה, בתנאי דלות ומחסור.
עוד כותבת אלון "בצילומים אחרים מציגה שוחט נשים עירומות שוכבות על ספסל, פעם בחדר חשוף וקר ופעם תחת שטיח פרסי המעוטר עיטור מסתלסל הגולש אל גוף המצולמת. הנשים מוקפות בערבסקות, מוצבות על ספסל כבטקס זבח, ויופיין אוריינטלי. בעבודות אלה טל חוקרת את הסטריאוטיפים המלווים את המושג "אשה מזרחית". מצד אחד נבדק מוצג הסטריאוטיפ של הנשים המזרחית ה"פרחות", לא-משכילות, זמינות מינית, המבלות את זמנן בניקיונות ובבישולים אינסופיים במטבח. מן הצד האחר, מנהלת שוחט דיאלוג חזותי עם מסורת אוריינטליסטית, של תולדות האמנות: העירום המזרחי בבית המרחץ הטורקי, ודימויי הפילגש יקרת הגוף, האודליסק, הנושאת מטעני פיתוי ויופי. אל מולן צילמה שוחט את הגוף המכוסה של תלמידות הסמינר הדתי "בית יעקב", כהנגדה לעירום, לפתיינות האוריינטליסטית והדכאנית".{{הערה|אלון, קציעה
במיצב הווידאו "ימים אחרים", כמו גם בעבודות נוספות העוסקות בהגירה, פליטות וארעיות, מתייחסת שוחט לטראומת העלייה המזרחית בשנות ה-50, ונוגעת בשאלות של זהות, זמן ומקום. עבודת הווידאו צולמה בין שרידי מעברת אגרובנק ומחנה צבא בריטי בחולות חדרה. הדמויות, שיצרה שוחט מתעתעות בצופה בתלבושותיהן השונות בעודן נעות כבתהלוכה פגאנית לרקע נוף בתולי, המופרע לפרקים על–ידי רעשי היומיום. תהלוכה זו מלֻווה במוזיקה מקורית, מכלי נגינה מן המזרח, מתערבת במרחב ויוצרת שאלות של זמן ומקום. עיסוקה החוזר של שוחט בהוריה, מגיב למנהגו של אביה, לביים את בני המשפחה בסצנות אידיליות–בדיוניות, שאותן תיעד במצלמת ה-8 מ"מ שלו.{{הערה|1=גור- אריה, דרורית. ימים אחרים, מוזיאון פ"ת, 2017 http://www.petachtikvamuseum.com/he/Exhibitions.aspx?eid=4403}}
| |||