Diana Ross Presents The Jackson 5 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ריצ'רד, מוזיק
שורה 25:
[[ברי גורדי]], מנכ"ל [[מוטאון]], הביא את הלהקה לאולפני החברה ב[[דטרויט]], [[מישיגן]] וצירף אליהם את בובי טיילור כמפיק. טיילור, האיש שגילה את הלהקה, החל לעבוד עם מייקל, ג'רמיין וג'קי על הקלטת [[גרסת כיסוי|גרסאות כיסוי]] לשירים שונים. למעלה מ-20 שירים הוקלטו ביניהם שירים של "[[The Temptations]]" ("(I Know) I'm Losing You", "Born to Love You"), [[מרווין גיי]] ("Chained"), [[סטיבי וונדר]] ("My Cherie Amour") ולהקת [[ארבע הפסגות]] ("Standing in the Shadows of Love").
 
כל השירים שהוקלטו במהלך הקיץ של 1969 היו קרובים למוסיקתלמוזיקת [[רית'ם אנד בלוז]]/[[מוזיקת נשמה|סול]] מסורתית, בשונה מה"צליל של מוטאון", שהיה יותר מושפע מ[[מוסיקתמוזיקת פופ]]. חלק מהשירים שהוקלטו נשמרו בכספת החברה במשך שנים לפני שיצאו לאור.
 
===התערבות ההנהלה===
באוגוסט 1969 החליט גורדי לקחת חלק פעיל יותר בניהול הלהקה והעביר את הלהקה מדטרויט ל[[לוס אנג'לס]]. טיילור עבר עם הלהקה והמשיך לעבוד איתם על גרסאות כיסוי.
 
פרדי פרן, אלפונסו מיצל ודקה ריצ'ארדסרדס, שלושה מפיקים שעבדו עבור מוטאון כתו את השיר "I Want to Be Free". בתכנון המקורי יועד השיר ל[[דיאנה רוס]], אך לבסוף החליט גורדי כי השיר יתאים יותר ללהקה. שלושת המפיקים, בשיתוף גורדי וטיילור עשו תהליך של שכתוב והתאמה. השיר בגרסתו המחודשת נקרא "I Want You Back", ה[[סינגל]] הראשון של הלהקה בחברה והלהיט הראשון, מתוך ארבעה, שהגיעו לפסגת מצעד ה[[בילבורד הוט 100]] בשנת 1970.
 
"I Want You Back" התווה את הדרך לסגנון החדש של הלהקה. פחות מוסיקתמוזיקת נשמהמ מסורתית ויותר סגנון [[דו-וופ]]. גורדי ושלושת המפיקים הוסיפו לאלבום המתהווה גם את השיר "Nobody", בעוד עבודתו של טיילור עם הלהקה הופסקה. השירים שנכתבו על ידי גורדי וצוות המפיקים הופיעו באלבום תחת השם "התאגיד" ("The Corporation") מתווך מטרה למנוע הישנות של סכסוכים דוגמת פרשת [[הולנד-דוזייר-הולנד]], שבאותה תקופה הייתה עדיין בתהליכי התדינות משפטית.
 
==רשימת השירים==