ויקיפדיה

הלכות צבא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏בתנ"ך: תנ"ך זה כולל את התורה, והרי לתורה כבר יש פיסקה נפרדת. שיניתי לנביאים
מ ←‏בתנ"ך: מחיקת תבנית לפיצול, וכן מחיקת מה שהועבר לערך הלכות מלחמה.
תגיות: הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך עריכה חזותית
שורה 1:
{{פיצול}}
'''הלכות צבא''' הוא התחום ה[[הלכה|הלכתי]] שעוסק בהתנהגות הראויה ב[[צבא]] וב[[מלחמה]], הן בהלכות ייחודיות לצבא, והן בהלכות מתחומים אחרים כפי שהן מתבטאות במסגרת הצבאית.
 
===בתורה= ובחז"ל==▼
==בתנ"ך==
ישככר מצוותבבתורה שמפרטותמנויות אתמספר [[מצווה|מצוות]] אופיהייחודיות הראוילתחום שלהצבאי המלחמה:כגון מצוות [[הקריאה לשלום במלחמה]] (מלבד [[עמון]] ו[[מואב]]), דיני [[אשת יפת תואר]], איסור השחתת עצי מאכל ([[בל תשחית]]), ומצוות [[טהרת המחנה]]: האיך לתהנהג בתוך המחנה התקנת שירותים מחוץ למחנה הצבא, והתקנת יתד לכיסוי הצואה. ▼
▲===בתורה===
בתורה מנויות מספר [[מצווה|מצוות]] ייחודיות לתחום הצבאי. רובן מרוכזות בפרשות [[פרשת שופטים|שופטים]] ו[[פרשת כי תצא|כי תצא]], כחלק מ[[נאום המצוות]] לקראת הכניסה לארץ. יש מהן שהן [[מצוות עשה]], שמפרטות אויבים שעל עם ישראל להשמיד: [[מחיית עמלק]] ו[[שבעת העממים|מלחמת שבעה עממים]].
 
▲יש מצוות שמפרטות את אופיה הראוי של המלחמה: מצוות [[הקריאה לשלום במלחמה]] (מלבד [[עמון]] ו[[מואב]]), דיני [[אשת יפת תואר]], איסור השחתת עצי מאכל ([[בל תשחית]]), ומצוות [[טהרת המחנה]]: התקנת שירותים מחוץ למחנה הצבא, והתקנת יתד לכיסוי הצואה.
 
מצוות נוספות הן מינוי [[כהן משיח מלחמה]] לדבר באוזני החיילים לקראת היציאה לקרב, ופירוט ה[[שבים מערכי המלחמה|פטורים משירות צבאי]], ואיסור על פחד בשעת המלחמה.
 
ב[[מסכת עירובין]] מובא רצף של הלכות הבאות להקל על היוצאים למלחמה: היתר לקחת עצים ללא חשש [[גזל (משפט עברי)|גזל]], ופטור מ[[נטילת ידיים]], מעישור [[דמאי]] ומ[[עירוב חצרות|עירובי חצרות]]. (משנה עירובין א, י). בתלמודים מבואר שהלכות אלו נקבעו בשעה ש"חנו על הבאר", וככל הנראה מדובר ב[[מצור]] על ה[[חקרא]] במהלך [[מרד החשמונאים]]. ▼
חלק מהמצוות הן מצוות כלליות, שמפורטות אגב תיאור המלחמה. איסור [[בל תשחית]], למשל, הוא איסור כללי, אך בתורה הוא נכתב לגבי השחתת [[עץ|עצי מאכל]] בשעת [[מצור]]. דיני [[טבילת כלים]] נאמרו לראשונה לגבי ה[[שלל]] שנלקח ב[[מלחמת מדין]].
 
===בנביאים===
בחלק ממלחמות המקרא מתוארת הקפדה על קיום מצוות התורה. על [[יהושע בן נון|יהושע]] מסופר שהקפיד על [[איסור הלנת תלוי]]: {{ציטוטון|וְאֶת מֶלֶךְ הָעַי תָּלָה עַל הָעֵץ עַד עֵת הָעָרֶב וּכְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּ אֶת נִבְלָתוֹ מִן הָעֵץ וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתָהּ אֶל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה|[[ספר יהושע|יהושע]] [[S:יהושע ח כט|ח', כט]]; וראו גם [[S:יהושע י|י', כו-כז]]}}.
 
חלק מדיני המלחמה נלמדים ממלחמות המקרא. על [[דוד]] מסופר שנזף באנשים שהציעו לחלק את ה[[שלל]] באופן בלתי שיוויוני בין החיילים בחזית לבין הנשארים מאחור: {{ציטוטון|וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם לַדָּבָר הַזֶּה כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ"|[[ספר שמואל|שמואל א']] [[S:שמואל א ל|ל', כב-כד]]}}.
 
==בחז"ל==
ההלכה הקדומה ביותר הידועה לנו בספרות [[תקופת בית שני|בית שני]] היא האיסור או ההיתר ל[[מלחמה בשבת]]. בשל העניין שעורר הנושא, אנו מוצאים מקורות רבים שדנים בו – הן מקורות יהודיים והן מקורות חוץ-יהודיים.
 
ב[[ספרי]] מובאת מחלוקת לגבי ההיתר להקיף עיר מכל צדדיה ללא אפשרות מילוט, דיון שנדרש על [[מלחמת מדין]]. [[תנא קמא]] מתיר לעשות זאת, ואילו [[רבי נתן]] אוסר. בין ה[[רמב"ן]] ל[[רמב"ם]] קיימת [[מחלוקת]] לטעם האיסור: האם מדובר במצווה מטעמים [[מוסר]]יים, או שמדובר ב[[טקטיקה]] צבאית שנועדה להביא לניצחון.
 
▲ב[[מסכת עירובין]] מובא רצף של הלכות הבאות להקל על היוצאים למלחמה: היתר לקחת עצים ללא חשש [[גזל (משפט עברי)|גזל]], ופטור מ[[נטילת ידיים]], מעישור [[דמאי]] ומ[[עירוב חצרות|עירובי חצרות]]. (משנה עירובין א, י). בתלמודים מבואר שהלכות אלו נקבעו בשעה ש"חנו על הבאר", וככל הנראה מדובר ב[[מצור]] על ה[[חקרא]] במהלך [[מרד החשמונאים]].
 
בשל אובדן העצמאות היהודית לאחר [[חורבן בית שני]], התמעט העיסוק בהלכות הצבא, ובשל כך היקף הדיונים ההלכתיים בשאלות הצבא הוא מצומצם ביותר, ואף אין מסכת על כך ב[[משנה]]. גם ב[[תלמוד]] הדיונים מצומצמים, ומפוזרים במקומות שונים. כך, למשל, לומדת הגמרא ב[[מסכת חולין|חולין]] שהותר לבני ישראל בשעת [[התנחלות השבטים|כיבוש הארץ]] לאכול אפילו קדלי [[חזיר]] (בבלי [[מסכת חולין|חולין]] [[S:חולין יז א|י"ז ע"א]]).
 
==בראשונים==
דיוןהדיון בהלכות צבא בתקופת ה[[ראשונים]] קיים, אך גם הוא מועט ומפוזר במקומות שונים.
 
ה[[רמב"ם]] ב[[משנה תורה]] אסף את הלכות הצבא ב"הלכות מלכים ומלחמותיהם" פרקים ה-ח והוא ככל הנראה היחיד בתקופה זו שריכז הלכות אלו בצורה מסודרת. עדות לכך שהדיון ההלכתי בנושאים אלו היה דל אנחנו יכולים למצוא בכך שלפעמים מקורותיו של הרמב"ם הם לא התלמוד, אלא מקורות תנאיים כגון ה[[ספרא]] ואפילו המקרא עצמו.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הלכות_צבא"