הרובע היהודי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ הוספת קישור לשנות ה-50 של המאה ה-19
שורה 34:
=== גידול במאה ה-19 ===
[[קובץ:Batey mahase pillar.jpg|שמאל|ממוזער|210px|כיכר בתי מחסה, בבית רוטשילד משמש את [[תלמוד תורה אדרת אליהו]]]]
בעקבות שיפור היחס והקלת התנאים כלפי הנתינים היהודים בחסות המעצמות האירופאיות, הגיעו האשכנזים להסדר השבת החוב לנושים המוסלמים בעיר. נדבנים רבים סייעו בדבר, ובעיקר [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|הברון רוטשילד]], שהשלים את כל יתרת החוב. בעקבות כך החלו האשכנזים לשוב לירושלים, ובשנותוב[[שנות ה-50 של המאה ה-19]], אף הקימו מחדש את בית הכנסת '[[בית הכנסת החורבה|החורבה]]', ששמו הרשמי הפך ל'בית יעקב', על שם אבי הברון. לאחר שנים אחדות, הקימו האשכנזים ה[[חסידות|חסידים]] את [[בית הכנסת תפארת ישראל]], והקהילה האשכנזית הפכה אט אט לגדולה ודומיננטית בעיר, כמו ברחבי ארץ ישראל. לאחר מאות שנות דיכוי [[אתניות|אתני]] ודתי, התנשאו ברובע היהודי בירושלים שני בתי כנסת גבוהים ובעלי כיפה שחלשו על סביבותיהם.
 
גידול האוכלוסייה היהודית הביא ל[[התפוצצות אוכלוסין|פיצוץ אוכלוסין]] ברובע היהודי, ולהתיישבות של יהודים גם ברבעים אחרים, במיוחד ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] (שם הוקמו בתי כנסת, ישיבות ופעלה מערכת העיתון "[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]]"). הצפיפות הקשה נגרמה בשל [[עוני]] רב (בין השאר בגלל חלוקת כספי '[[החלוקה]]' למספר רב יותר של נפשות), ל[[מגפה|מגפות]] ולהאמרת מחירי שכר הדירה. כולל הו"ד ([[כולל הולנד ודויטשלנד]]) נחלץ לעזור לעניים, וב-[[1857]] בנה בדרום הרובע היהודי את [[בתי מחסה]]. היה זה מתחם המגורים החדש האחרון שנבנה ברובע, שכן לאחריו לא נותר עוד שטח ריק מבתים. באותו זמן התגוררו ברובע היהודי למעלה מ-10,000 תושבים, מחציתם אשכנזים ומחציתם ספרדים. לפי הערכה, בסוף המאה ה-19 חיו ברובע היהודי כ-20.000 יהודים.{{הערה|1=ראו: [http://jiis.org.il/.upload/jewland.pdf אדמות היהודים, עמ' 18].}}