|
|
|
בנובמבר [[1944]] כבשו היפנים את בניין "טמפל אמיל" והפכו אותו למחסן נשק ובמהלך המלחמה על עצמאותה של מנילה העלו היפנים את הבניין באש.{{הערה|שם=ארי וארי45}} צבא ארצות הברית שכבש את האי שיקם את בית הכנסת, אך יהודי האי העדיפו ברובם לנטוש אותו.
בשנת [[1947]] התארגנו היהודים מחדש והקימו את "הקהילה היהודית של הפיליפינים" שכללה כמה מאות יהודים.
בשנת [[1947]] התארגנו היהודים מחדש והקימו את "הקהילה היהודית של הפיליפינים" שכללה כמה מאות יהודים.עמוד השדרה של הקהילה דאז היה מורכב מבחורים עניים צעירים פליטי ארצות האיסלאם בתחילת דרכם שנשלחו מטעם יהודים סורים מניו יורק בתור אנשי אמון לנהל ולפקח על מפעלי ענק בעיקר של טקסטיל שבבעלותם במנילה.בשנת 2001 לאחר שסין נהפכה לשותפה מליאה באיחוד המסחר העולמי איבדה הפיליפינים את היתרון וכל אותם מפעלים נסגרו ואותם פקידים עזבו את הפיליפינים.חלקם,כולל גבאי הקהילה,ברחו באישון לילה מבלי לשלם לעשרות אלפי עובדים שעבדו באותם מפעלים עשרות שנים את הפיצויים המגיעים להם לפי החוק.לאחר גל זה ובגלל אי אכיפת החוקים בפיליפינים והסיבה שרוב הפיליפינים דוברי אנגלית טובה למדי,הגיע הגל של שירותי השיחות ומיקור החוץ והביא אתו גל של ישראלים ויהודים מרחבי העולם המתמחים בענף שירותי ההימורים,התרופות הגנריות והפורנו,וכן יהודים המתמחים במכירות פינק שיט ומניות זבל.היום בזכות הפריחה הכלכלית באסיה,הקהילה היהודית מעורבת בין יהודים פנסיונרים שבאו לחיות במנילה עם בנות זוג פיליפיניות צעירות,ובגלל תנאי המחיה הזולים,וכן יהודים ממגוון עיסוקים שונים.
==כיום==
|
