אינטרסקס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרסה יציבה. מקום הדיונים הוא בדף השיחה ולא בתקציר חזרה על עריכה. |
החלפה (כלשהי) |
||
שורה 20:
בעולם הרפואה ידועים סוגים רבים של מצבים הגורמים לאינטרסקסואליות. חלקם עוברים ב[[תורשה]] (על פי רוב בתורשה אוטוזומלית רצסיבית), חלקם נובעים מ[[מוטציה|מוטציות]] [[גנטיקה|גנטיות]] חד-פעמיות (ללא היסטוריה משפחתית) והסיבות לחלקם עדיין אינן ידועות. כמה מסוגי האינטרסקסואליות הנפוצים יותר:
===חוסר באנזים 5-אלפא רדוקטאז ===
מחסור ב[[אנזים]] [[5 אלפא רדוקטז]] (alpha reductase deficiency{{כ}}-5) נובע משוני [[גנטיקה|גנטי]] העובר ב[[תורשה]] באופן [[אוטוזומלי]]-[[רצסיבי]]. ב[[עובר]]ים בעלי מין כרומוזומלי XY (זכרי), הוא אינו מאפשר הפיכת [[טסטוסטרון]] להורמון הפעיל יותר [[DHT]], ומעכב את התפתחות סימני המין הזכריים בעובר. כתוצאה מכך עשויים להיוולד תינוקות בעלי אברי מין זכריים, אך לא פוריים; תינוקות עם [[היפוספדיאס]] (פתיחה נמוכה של צינור השתן, ולעיתים כיס אשכים פתוח); האשכים עלולים להיות [[אשך טמיר|טמירים]]; תינוקות עם אברי מין נקביים למראה, עם [[דגדגן]] גדול, וכן מצבי ביניים.
שורה 53:
ב[[משנה]] מוזכרים שני סוגי אינטרסקסואליות: [[טומטום ואנדרוגינוס|אנדרוגינוס]] (מי שנולד עם איברי מין של שני המינים) ו[[טומטום ואנדרוגינוס|טומטום]] (מי שאין אפשרות בלידתו לדעת מה מינו). כמו כן מוזכרת "[[איילונית|אישה אילונית]]": {{ציטוט|תוכן=אילונית - לשון איל. הזכר מן הצאן. וסימניה מפורשים, שאין לה שדים כנשים ואין לה סימנים וקולה עבה כאיש ואין לה שיפולי מעים כנשים כלומר שאותו מקום אינו בולט מגופה כערות שאר הנשים.|מקור=ר' [[עובדיה מברטנורא]] {{משנה|יבמות|א|א}}|מרכאות=כן}}
תיאורים רפואיים רבים של מצבי אינטרסקס, במידה
עם השתנות מדע ה[[רפואה]] במאה התשע-עשרה בעולם המערבי, נוצרה נטייה להתערב באמצעים [[כירורגיה|כירורגיים]] כדי "לתקן" את מה שנחשב כמום מלידה. ב[[שנות השישים]] והשבעים של המאה ה-20, ובמידה מסוימת גם בימינו, נטו רופאים לבצע ניתוחים פלסטיים לקביעת מין בתינוקות - למשל כריתת דגדגנים מוגדלים ואשכים טמירים כדי להפוך תינוקות בעלי מין שאינו חד-משמעי לנקבות. ההנחה הייתה כי בגיל ההתבגרות יהיה צורך בטיפול הורמונלי כדי להשלים את המעבר למין החדש. טיפולים אלה הושפעו מתאוריות פסיכולוגיות מערביות אופנתיות בשנות השישים והשבעים שטענו כי הזהות המגדרית מבוססת אך ורק על תהליכי [[חיברות]] חיצוניים ולא על נתונים ביולוגיים.
שורה 64:
הסיבות העיקריות להתנגדות לניתוח לקביעת מין:
*במקרים רבים אין דרך לדעת בביטחון מה יהיה מינו הסופי של התינוק.
*אף כי ניתוח לקביעת מין יכול לעזור לילד מבחינה חברתית בילדותו, הוא עלול לפגוע בתפקוד המיני ובפוריות של הבוגר. 20%-50% מהמקרים של ניתוח יגרום לאובדן תחושה מינית.
*הזכות להחליט על התערבות דרסטית כזו נתונה לאדם עצמו בלבד ואין להורים ולרופאים זכות מוסרית לבצע ניתוח שכזה.
*הרצון לכפיית מין ספציפי על הילד הוא ביטוי לתפיסת עולם המקבלת רק שתי אפשרויות כ"נכונות", בעוד שקיימים מצבי ביניים בין המינים האמורים להיחשב לגיטימיים ונורמטיבים לא פחות כפי שהיו לאורך ההיסטוריה.
*ניתן לגדל ילדים אינטרסקס כבנים/בנות כשלב ביניים עד שיוכלו להשתתף בהחלטה האם לעבור ניתוח או הליך רפואי אחר, ומאיזה סוג.
שורה 79:
בעקבות לחצים מצד פעילים אינטרסקס שערכו כנסים, ימי עיון ושולחנות עגולים בשיתוף מומחים רפואיים, אנשי אקדמיה, החברה האזרחית ונציגי [[משרד הבריאות]], הוקמה ועדה שנועדה לבחון את הנוהל לטיפול במצבי אינטרסקס/DSD{{הבהרה}}. לאחר שנתיים של עבודה מאומצת, התפרסם נוהל חדש ומתקדם המבסס את זכויותיהם של אנשים אינטרסקס והוריהם מול מערכת הבריאות ומתווה רוח חדשה בטיפול בהם. הנוהל מעניק למטופל ומשפחתו את עיקר הסמכות לקבל החלטות רפואיות מושכלות המבוססות על מידע מלא ואמין.{{הערה|משרד הבריאות, [https://www.health.gov.il/hozer/mr10_2017.pdf אבחון וטיפול רב מקצועי באדם עם התמיינות מינית אחרת אינטרסקס -DSD]}}
בין החידושים שבנוהל:
* מצב אינטרסקס, כאשר הוא אינו מהווה סכנה לחייו או לבריאותו של אדם, אינו מהווה כשלעצמו מחלה שיש לטפל בה. טיפול יינתן רק כדי למנוע סכנה לחיים, פגיעה פיזיולוגית או נפשית.
* זכאות להיות מטופלים במרכזים מומחים לטיפול במצבי אינטרסקס/DSD
* דרישה לקבלת הסכמה מפורשת לצילום המטופל/ת והימצאותם של סטודנטים ו[[סטאז']]רים במהלך הבדיקות/טיפול
* שמירה על פרטיות אך הבטחת גישה למידע רפואי אישי (מידע שהיה מוסתר בעבר מהמטופלים)
* הטלת חובות יידוע מוגברות כלפי ההורים (בדבר סיכויי הצלחת הטיפול והשיוך המיני והמגדרי כולל אפשרות השהיית הטיפול או זניחתו)
* הטלת חובות יידוע מוגברות כלפי המטופל/האינטרסקס עצמו בהתאם למידת בגרותו/ה והבנתו/ה (ביחס לאבחנה ואפשרויות הטיפול ואי הטיפול) וקבלת הסכמתו/ה לניתוח בנוסף להסכמת הוריו/ה מעל גיל 14.
* זכויות והטבות נוספות{{הערה|{{כל-זכות|זכותון אנשים עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס)}}}}
| |||