זבוב הפירות הים תיכוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
{{מיון
|שם=זבוב הפירות הים תיכוני
|תמונה=[[
|ממלכה=[[בעלי חיים]]
|מערכה=[[פרוקי רגליים]]
שורה 12:
|שם מדעי=Ceratitis capitata
}}
[[
'''זבוב הפירות הים תיכוני''', הידוע גם כ"'''פריזבוב ים תיכוני'''" או "'''זבוב הים התיכון'''", וב[[שם מדעי|שמו המדעי]]: '''''Ceratitis capitata''''', הוא [[זבובאים|זבוב]] הגורם לנזקים נרחבים לגידולי פירות חקלאיים. למרות שמו, אזור מחייתו הטבעי של זבוב זה הוא [[מערב אפריקה]], אולם הוא חדר לאזורים שונים בעולם, רחוק מאזור מחייתו הטבעי, כולל [[אגן הים התיכון]],
==מחזור חיים==
הזבוב הוא מין רב פונדקאים ובעולם ידועים למעלה מ-250 מינים של פירות אותם הוא תוקף ביניהם [[הדרים]] (כל המינים) נשירים כמו [[תפוח]] [[אגס]] ו[[רימון מצוי|רימון]], גלעיניים כמו [[אפרסק]] ו[[שזיף]], [[מנגו]], [[גפן]] ו[[תאנה]], מינים אקזוטיים כמו [[גויאבה]] [[פיטנגו]] ו[[פג'ויה]] וכן ירקות כמו [[פלפל (פרי)|פלפל]] ו[[עגבנייה]].
אורכו של הזבוב כ- 5 מ"מ, צבעו חום צהבהב. לנקבה צינור הטלה דמוי מחט באמצעותו היא קודחת בקליפת הפרי נקב לעומק 2 - 5 מ"מ ומטילה בתוכו מספר [[ביצה#ביצי דגים, חרקים ודו-חיים|ביצים]]. הרימות בוקעות, נוברות אל הציפה ומתפתחות. לאחר שהגיעו לאורך 1 ס"מ הן יוצאות מהפרי מבעד לנקב בקליפה, קופצות לקרקע ומתגלמות בעומק רדוד (עד 5 ס"מ). הבוגר מגיח מהאדמה. כעבור מספר ימים הוא מגיע לבגרות מינית ומתחיל דור חדש. הזבוב חי מספר חודשים, לרוב פחות מחצי שנה. נקבה מטילה במהלך חייה כמה מאות ביצים. הביצים, הרימות והגלמים של הזבוב חבויים (בפרי או באדמה) ורק הבוגרים גלויים וחשופים לטיפולי הדברה.
שורה 27:
זבוב הפירות הים תיכוני חדר לישראל בשנת 1904. הוא חדר לארבע מדינות ב[[ארצות הברית]] ([[הוואי]], [[קליפורניה]], [[טקסס]] ו[[פלורידה]]), אולם הושמד בכל המדינות זולת הוואי. הזבוב פלש אף ל[[ניו זילנד]] ול[[צ'ילה]], ואף בארצות אלה הוכחד בהצלחה.
בשל יכולת הפלישה שלו, הזבוב נחשב ל[[מזיק הסגר]] במספר מדינות בעולם שמהוות יעד לייצוא. לכן, על מנת ליצא פרי טרי יש להבטיח שיהיה נקי לחלוטין מהזבוב. עיקר ההתמודדות עם הזבוב מתבצעת במטעים ובפרדסים על ידי ריסוס פיתיון מורעל בחומר הדברה. הזבוב הבוגר שנמשך לפיתיון (חומר חלבוני שעבר פירוק ומשחרר אמוניה) נקטל על ידי חומר ההדברה. פרי המיועד למדינות הסגר עובר גם [[טיפול אחר קטיף]] ששולל לחלוטין כל אפשרות פלישה.
משאבים רבים ויקרים הושקעו בניסיונות להכחיד פלישות של זבוב הפירות לארצות ולאזורים שונים בעולם. שימוש בשיטות [[הדברה ביולוגית]], בין היתר בהפצת זבובים עקרים, הביאה להכחדת זבוב הפירות הים תיכוני מאזורים שונים.
== פיזיולוגיה של גפי הפה ==
| |||