חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור לגרסה 23521882 מ־18:35, 3 באוגוסט 2018 מאת דוד שי - עריכה מיותרת
הצגת המצב בפועל
שורה 13:
|נוסח מלא=[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Documents/yesod3.pdf אתר הכנסת]
}}
'''חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו''' הוא [[חוק יסוד]] שנועד להגן על [[זכויות האדם]] העיקריות ב[[מדינת ישראל]]. כפי שכותרתו מבהירה, החוק קובע את [[כבוד האדם]] ואת חירותו כערכי היסוד מהן נגזרות זכויות האדם המוגנות בחוק היסוד, שהתקבל כ"מגילת זכויות האדם" של המשפט הישראלי. אין בחוק היסוד סעיפים משוריינים, והכנסת יכולה לשנותו ברוב רגיל. החוק נחקק בשלהי ימי [[הכנסת השתים עשרה]], ב-[[17 במרץ]] [[1992]].
 
לפי תפיסתם של רבים משופטי בית-המשפט העליון, ובראשם הנשיא [[אהרן ברק]], כינונו של חוק יסוד זה ושל [[חוק יסוד: חופש העיסוק]] החלו את [[המהפכה החוקתית]], מפני ש[[הכנסת]] העניקה לשני חוקי יסוד אלה מעמד על-חוקי, שעל-פיו ניתנה ל[[בתי המשפט בישראל|בתי המשפט]] הסמכות להכריז על בטלותו של [[חוק]] העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה. לפי טענה זו, עם חקיקת חוקי יסוד אלה חל שינוי מהותי במעמדן של זכויות האדם בישראל. מנגד משפטנים רבים, ובראשם הנשיא לשעבר [[משה לנדוי]], מתנגדים לתפיסה זו וטוענים ש"המהפכהשברק החוקתיתעיוות לאאת הייתהכוונת ולאחברי נבראה"הכנסת. וכיבפועל גישתו של ברק מעוותהיא אתשבאה כוונתלידי חבריביטוי הכנסתבפסיקותיו של בית המשפט העליון.
 
החוק נחקק בשלהי ימי [[הכנסת השתים עשרה]], ב-[[17 במרץ]] [[1992]].
 
==היסטוריית החוק==