כנימת הפילוקסרה – הבדלי גרסאות

בכרם נגוע מתחילים להופיע כעבור 2–3 שנים מוקדי מחלה המכונים ''כתמי פילוקסרה''; במרכז הכתם נמצאות הגפנים במצב החלש ביותר או הגפנים המתות, וככל שמתרחקים מהמרכז כך רמת הנגיעות יורדת כתלות במועד בו נתקפה הגפן במחלה. התבססות הכנימה בעלים מובילה לעפצים, הנראים כבליטות שהצד הקמור שלהם מופנה כלפי מטה בחלקו התחתון של העלה (גפן). הנזק בעלה אינו רב בדרך כלל, ורק לעיתים רחוקות, כשהעפצים מתרבים ומכסים את כל העלים של הצמח, נגרם נזק לגפן (גפן). בשורשים לעומת זאת, הסיפור שונה לגמרי. הכנימה במצבה השורשי מייצרת במקום המציצה פצעים חמורים משני סוגים, כתלות באזור המציצה: בשורשים הדקים פצעי המציצה מכונים 'פיקות' (Nodosites) בהם נוצרים תאי רקמה רבים, א-נורמאליים והן משוות לשורשון צורת ראש צפור, או מקור צפור. הנזק החמור יותר נגרם מסוג פצעים שונה המתהווה בשורשים מפותחים יותר, הנקראים 'חבורות' (Tuberosites). ה'חבורות' רחבות ועמוקות יותר מה'פיקות' ומכילות תאי רקמה רכים וגדולים בעלי דפנות דקות וחלשות. התאים בחבורה הרכה מתפקעים ונוצרת באזור החבורה כעין שקיעה, שיורדת ומעמיקה. האזור השקוע והלח משמש בית גידול לחיידקים ופטריות שכעבור זמן גורמים לריקבון מקומי. הריקבונות של החבורות הולכים ומתפשטים אל רקמות בריאות לא פעם בעזרתם של חרקים קטנטנים, וכך מכלים את בית השורשים עד למות הצמח. תהליך זה לוקח מס'מספר שנים.