האימפריה הבריטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים, הגהה, ניסוח |
מ הוספת קישור להתפטרות |
||
שורה 215:
ב-[[1951]], שבה [[המפלגה השמרנית (בריטניה)|המפלגה השמרנית]] בראשתו של [[וינסטון צ'רצ'יל]] לשלטון. צ'רצ'יל והשמרנים האמינו כי מעמדה של בריטניה כאימפריה גלובלית תלוי בהישרדותה של האימפריה, כשבסיסה היה [[תעלת סואץ]]. על פי תפיסה זו, התעלה אפשרה לאימפריה לשמור על שליטתה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], על אף אובדנה של הודו. אולם, שליטתה של בריטניה באזור נחלשה עם עלייתו לשלטון של [[גמאל עבד אל נאצר]] וממשלתו המהפכנית בשנת [[1952]]. כבר בשנה שלאחר מכן הוסכם על נסיגה של צבא בריטניה מאזור תעלת סואץ ובשנת [[1956]] הוענקה עצמאות מלאה ל[[סודאן]].
ביולי 1956, נאצר הכריז על הלאמתה של תעלת סואץ. [[אנתוני אידן]], יורשו של צ'רצ'יל, החליט לשתף פעולה עם צרפת ולתכנן תקיפה ישראלית על מצרים. תקיפה כזו הייתה מספקת לבריטניה ולצרפת סיבה להתערבות צבאית במלחמה ולהשתלטות מחודשת על תעלת סואץ. המהלך העלה את חמתו של נשיא ארצות הברית, [[דווייט אייזנהאואר]], שכן המבצע תוכנן בלי ידיעתו, ועל כן, סירב לתמוך בו. דבר נוסף שהדאיג את נשיא ארצות הברית היה האפשרות לכניסה למלחמה של [[ברית המועצות]], שהזהירה כי תעשה כך אם הכוחות המערביים לא יסוגו. אייזנהאואר איים במיטוט המטבע הבריטי, ועל כן, על אף הצלחת המבצע בפאן האסטרטגי, התערבותה של ארצות הברית גרמה לנסיגת הכוחות הבריטים והצרפתים
[[מבצע מוסקטר|משבר סואץ]] חשף את חולשתה של בריטניה ואת דעיכתה העולמית, וכן, הוכיח כי היא אינה יכולה לפעול יותר מבלי הסכמתה או תמיכתה של ארצות הברית. מאורעות סואץ פגעו בפטרוניזם הבריטי: אחד מחברי הפרלמנט כינה את המבצע כ"ווטרלו הבריטי", ואחר כינה את בריטניה: "מדינת לוויין אמריקאית". [[מרגרט תאצ'ר]] כינתה את הלך החשיבה במוסדות השלטון הבריטיים כ"תסמין סואץ", וטענה כי בריטניה לא התאוששה ממנו עד לכיבוש המחודש של [[איי פוקלנד]] מ[[ארגנטינה]] ב-[[1982]].
| |||