קטוביץ – הבדלי גרסאות

ידיעות ראשונות על יהודים שישבו בסביבות קאטוביצה מקורן במחצית הראשונה של [[המאה ה-18]]. בעיר עצמה גדלה האוכלוסייה היהודית בד בבד עם פיתוח התעשייה, מ-12 יהודים ב- [[1840]] ל-624 ב-[[1867]], קרוב ל-3,000 ב-[[1910]] ו-9,000 ב-[[1932]] (%6 מכלל האוכלוסיה).

בית הכנסת ראשון הוקם ב-[[1862]] וקהילה עצמאית על מוסדותיה התארגנה כעבור ארבע שנים.

בנובמברב[[נובמבר]] [[1884]] נערכה בקטוביץ הוועידה הראשונה של "[[חובבי ציון]]", בהשתתפות 22 צירים מ[[רוסיה]] ו-10 צירים מארצות אחרות ([[צרפת]], [[רומניה]], [[בריטניה]], [[גרמניה]]) ונודעה בשם "[[ועידת קטוביץ]]".

עיקר התנופה בחיי היהודים בקטוביץ חלה אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]], בראש הקהילה עמד אז ברונו אלטמן. ב-[[1937]] נחנך מרכז חדש לפעולות תרבות וחברה, ובתחום החינוך בלטו בית הספר על שם [[ברק יוסלביץ]] ובית ספר עברי (משנת [[1935]]).

ערב [[מלחמת העולם השנייה]] (ספטמבר [[1939]]) ישבו בקטוביץ קרוב ל-6,000 יהודים.

אחרי המלחמה התיישבו בקטוביץבעיר כ-1,500 יהודים (כמעט כולם יוצאי ערים אחרות שעברו את שנות המלחמה ב[[ברית המועצות]]). עד לגל ההסתה הרשמי ב-[[1967]] (בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] בישראל) פעל בקאטוביץבקטוביץ סניף של "החברה היהודית" בהנהגת ה[[קומוניסטים]].

בשנת [[1993]] הוקמה הקהילה היהודית בעיר ובה בשנת [[2016]] יש 200 חברים. בראש הקהילה עומד ולודזימיש כץ והרב הראשי הוא יהושוע אליס מארה"ב.