קטוביץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 61:
 
==הקהילה היהודית==
ידיעות ראשונות על יהודים שישבו בסביבות קאטוביצה מקורן במחצית הראשונה של [[המאה ה-18]]. בעיר עצמה גדלה האוכלוסייה היהודית בד בבד עם פיתוח התעשייה, מ-12 יהודים ב- [[1840]] ל-624 ב-[[1867]], קרוב ל-3,000 ב-[[1910]] ו-9,000 ב-[[1932]] (%6 מכלל האוכלוסיה).
 
בית הכנסת ראשון הוקם ב-[[1862]] וקהילה עצמאית על מוסדותיה התארגנה כעבור ארבע שנים.
 
בנובמברב[[נובמבר]] [[1884]] נערכה בקטוביץ הוועידה הראשונה של "[[חובבי ציון]]", בהשתתפות 22 צירים מ[[רוסיה]] ו-10 צירים מארצות אחרות ([[צרפת]], [[רומניה]], [[בריטניה]], [[גרמניה]]) ונודעה בשם "[[ועידת קטוביץ]]".
 
עיקר התנופה בחיי היהודים בקטוביץ חלה אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]], בראש הקהילה עמד אז ברונו אלטמן. ב-[[1937]] נחנך מרכז חדש לפעולות תרבות וחברה, ובתחום החינוך בלטו בית הספר על שם [[ברק יוסלביץ]] ובית ספר עברי (משנת [[1935]]).
 
בעקבות המשבר הכלכלי של שנות השלושים גברה ההסתה האנטישמית בעיר; ארגוני בעלי המלאכה הפולניים גזרו בתקנוניהם על אי-קבלת חברים יהודים, ומערכה עיקשת התנהלה נגד המסחר עם יהודים.
 
ערב [[מלחמת העולם השנייה]] (ספטמבר [[1939]]) ישבו בקטוביץ קרוב ל-6,000 יהודים.
 
ב-3 בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את קאטוביצה. בשלושת החודשים הראשונים ל[[פלישת גרמניה הנאצית לפולין|כיבוש הגרמני]] גורשו היהודים מהעיר, רובם עקרו לעיר [[סוסנובייץ]] הסמוכה וגורלם היה כגורל יהודי המקום.
שורה 77:
===הקהילה היהודית אחרי המלחמה ובשנות ה-2000===
 
אחרי המלחמה התיישבו בקטוביץבעיר כ-1,500 יהודים (כמעט כולם יוצאי ערים אחרות שעברו את שנות המלחמה ב[[ברית המועצות]]). עד לגל ההסתה הרשמי ב-[[1967]] (בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] בישראל) פעל בקאטוביץבקטוביץ סניף של "החברה היהודית" בהנהגת ה[[קומוניסטים]].
 
בשנת [[1993]] הוקמה הקהילה היהודית בעיר ובה בשנת [[2016]] יש 200 חברים. בראש הקהילה עומד ולודזימיש כץ והרב הראשי הוא יהושוע אליס מארה"ב.
 
ברשות הקהילה 3 בתי תפילה בקטוביץ, ביטום ובגליביצה.