מרק פו – הבדלי גרסאות

הפו התחיל לראשונה בתחילת [[המאה ה-20]] ב[[צפון וייטנאם]], דרום מזרחית להאנוי במחוז נאם דין (Nam Dinh). לפי המסורת מקורו בכפרים ואןוואן קו (Van Cu) ודאווזאו קו (Dau Cu). לפי הכפריים, הפו נאכל בואן קו הרבה לפני תקופת הקולוניה הצרפתית שבזמנה היה פופולרי. למרות שייתכן שמנות שדומות לפו היו קיימות בנאם דינג (Nam Dinh) לפני, חוקרים מאמינים שהפופולריות שלו ומקורותיו של הפו המודרני נבעו מהצטלבות של מספר גורמים תרבותיים והיסטוריים בתחילת המאה ה-20. אלו כוללים את זמינות גבוהה יותר של [[בשר בקר]] בשל הביקוש ה[[צרפת]]י, אשר בתורו יצר עצמות בקר שנרכשו על ידי פועלים סינים כדי לייצר מנה הדומה לפו שנקראת nguu nhuc phan"" .

לאחר מלחמת ווייטנאם, החלה "תקופת הסבסוד" בין השנים 1975-1986. תקופה זו לוותה בקשיים רבים, ואופיינה במנגנונים סוציו-אקונומיים בלתי הולמים אשר גרמו למחסור חומרי ונפשי בחיי האנשים. בתקופה זו הייתה [[אינפלציה]] גדולה בשל מערכת ייצור איטית ולא יעילה, חוסר איזון בין [[היצע וביקוש]], [[שחיתות שלטונית]] והחרמת נכסים על ידי הרשויות. וייטנאם הייתה שרויה במצב של הידרדרות כלכלית חדה והיא לא הצליחה להשתקם לאחר המלחמה. היא קיבלה סיוע כלכלי משמעותי מברית המועצות, [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] וממדינות מזרח אירופה אך גם זה לא הספיק כדי להפחית את הבעיות. בתקופה זו היה מחסור במוצרי מזון כמו בשר ואורז ולכן מרק הפו לא כלל בשר. מסעדות שהיו בבעלות המדינה הגישו מנות פו ללא בשר שכונו "פו ללא טייס", שהתייחסו ל[[מטוס זעיר ללא טייס|מזל"טים]] של [[חיל האוויר של ארצות הברית|חיל האוויר האמריקאי]]. לחם או אורז קר לעיתים קרובות שימשו כמנה צדדית, מה שיצר את מנהג טבילת הקאויהקואי (Quay).