טרשת נפוצה – הבדלי גרסאות

'''טרשת נפוצה''' (ב[[אנגלית]]: '''Multiple Sclerosis''' או '''MS''') היא [[מחלה כרונית]] של [[מערכת העצבים]], הפוגעת בתפקודם התקין של [[נוירון|תאי העצב]] ב[[מערכת העצבים המרכזית]] על ידי פגיעה והפחתה ב[[מיאלין]], חומר שומני המבודד את סיבי ה[[נוירון|עצבים]] ([[אקסון (סיב עצבי)|אקסונים]]). המיאלין עוזר בעיקר להעברת זרמים חשמליים בין תאי עצב. הפגיעה בהעברת הזרמים מקשה על תפקוד תקין של ה[[מוח]] (שמבוסס על העברת זרמים חשמליים), מה שמשפיע על תפקוד הגוף כולו. תהליך זה גורם לפגיעה באיברים שונים, ולרוב ב[[חוט השדרה]], המוח ועצב הראיה. למחלה יש מגוון רחב של תסמינים, ביניהם ראייה מטושטשת, קשיים בהליכה, סחרחורות וניוון שרירים. חולים רבים חיים עם המחלה שנים רבות, אך במקרים החמורים יותר המחלה גורמת לפגיעה בתנועה אצל החולה ואף ל[[נכות]]. חוץ מהדמיון בשם, אין לטרשת נפוצה קשר ממשי ל[[טרשת עורקים]]. שתי המחלות קשורות כביכול לנזק שנגרם בעקבות המחלה לאיבר בו הן פוגעות (טרשת היא [[מילה נרדפת]] להתנוונות).

 

[[לידווינה]], [[קדוש נוצרי|קדושה נוצרייה]] [[הולנד]]ית שנפטרה ב-[[14 באפריל]] [[1433]], נחשבת על ידי חוקרים מודרניים לאחד המקרים המתועדים הראשונים של התפרצות והתקדמות טרשת נפוצה.

 

[[נוירולוג]] צרפתי בשם [[ז'אן מרטין שארקו]] ([[1893]]-[[1825]]) היה הראשון שאבחן טרשת נפוצה כמחלה בפני עצמה בשנת [[1868]]. שלושת הסימנים של טרשת נפוצה שתוארו על ידו, דיבור מקוטע, רעד בתנועות רצוניות ו[[ניסטגמוס]], נקראים כיום "שלישיית שארקו 1", על שמו. לפני שארקו, [[פתולוגיה|פתולוג]] ו[[פיזיקאי]] [[הממלכה המאוחדת|בריטי]] בשם רוברט הוּפר ([[1773]]-[[1835]]), רוברט קרסוול ([[1793]]–[[1857]]), פרופסור בריטי לפתולוגיה, וז'אן קרובילייר ([[1791]]–[[1873]]) פרופסור [[צרפת]]י לפתולוגיה [[אנטומיה|אנטומית]] תיעדו פרטים קליניים של המחלה.

 

==אופן פגיעת המחלה==