שליח (הלכה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 97:
==== יכולת ביצוע עצמאית - "מצי עביד" ====
הגמרא דנה בשאלה אם עבד יכול למנות שליח לקבל בשבילו גט שחרור.<ref>קידושין כג, ב.</ref> בסוגיה זו הגמרא מניחה כדבר פשוט שדבר שלא יכול השולח לבצע בעצמו לא ניתן למנות שליח שיעשה בשבילו. "הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו, דאי סלקא דעתך שלוחי דידן נינהו, מי איכא מידי דאנן לא מצינן עבדינן ואינהו מצי עבדי?". אולם ברור שלא כל מניעה נכללת תחת הכלל הזה. כבר שם אומרת הגמרא שעבד יכול למנות שליח, גם אליבא דרבי שמעון בן אלעזר, למרות דעתו שעבד אינו יכול לקבל גט בעצמו.
העיקרון היסודי הוא שהשולח שייך לנושא השליחות ובלשון המפרשים: "בתורת הדבר". אולם נחלקו הדעות לגבי מצבים בהם השולח לא מסוגל לבצע את המעשה בעצמו.
מניעה פיזית - יש מקורות מהם עולה לכאורה שמניעה פיזית אינה מונעת שליחות.<ref>תוספתא גיטין, ה, א. וכן בגמרא שם ע, ב. מדובר על אדם צלוב או גוסס שמצוה לתת גט לאשתו.</ref> אולם ממקור אחר עולה מסקנה הפוכה.<ref>בבא קמא קי, א. המדובר בכהן חולה המצוה לחבירו להקריב בשבילו.</ref> לאור זאת נחלקו פוסקים האם מניעה פיזית מונעת אפשרות של שליחות.<ref>ראה מנחת אשר, במדבר סימן ז; ויגודה שליחות, עמ' 203 ואילך. </ref>
ריחוק מקום - לדעת רוב מוחלט של הפוסקים אין בריחוק מקום של השולח כדי לנוע את השליחות. מקורות רבים מתארים שליח שמגיע ממקום מרוחק, ודומה שזו אחת הבעיות הראשונות אותו בא דין שליחות לפתור.
חוסר ידע - גם חוסר ידע אינו נחשב לדעת רוב מוחלט של הפוסקים כמניעה למנות שליח. לשיטות הסוברות שכתיבת הגט מצריכה שליחות, ברור שלא כל בעל יודע לכתוב בעצמו. כך גם לגבי הסוברים שיש למנות את המוהל לשליח באב.
פעולת איסור - האם מניעה הלכתית - כשהמעשה כרוך באיסור, מונעת את תקפות השליחות? לדעת ה'מחנה אפרים' התשובה שלילית.<ref>מחנה אפרים, שלוחין ושותפין, ט.</ref> אולם יש חולקים.<ref>ראה במחנה אפרים ש וכן הגהת רבי עקיבא אייגר, שולחן ערוך, אבן העזר, לה, סק"ג.</ref>
==== יכולת ביצוע בעת המינוי - "מצי עביד השתא" ====
לפי הגמרא אדם אינו יכול למנות שליח לקדש לו אשה כאשר בעת המינוי אשה זו אינה ראויה להתקדש וכגון שהיא נשואה.<ref>נזיר יא, ב - יב, ב. הסוגיה שם עוסקת בשליח שקידש אשה אנונימית ובעקבות כך השולח אסור בכל הנשים שבעולם.</ref>
== אין שליח לדבר עבירה ==
| |||