דב בר מייזלש – הבדלי גרסאות

הרב דב בער מייזלס היה בנו של הרב יצחק מייזלס בעל "חוסן ישועות" על כמה ממסכתות הש"ס. בילדותו גר ב[[ביאלא פודולסק]], שם כיהן אביו כרב. לאחר שנישא לבתו של הגביר ר' שלמה בורנשטיין ייסד, בעידוד חותנו, את הבנק "מייזלס את הורוביץ" והיה שותף בו. תמך בעצמאות הפולנית ותרם נשק למורדים ב[[מרד נובמבר]]. בשנת [[1832]] הפך לרבה של [[קרקוב]], אך המועמד שהתמודד מולו על התפקיד, ר' שאול לנדא, לא קיבל את מנויו, ומעט מן הקהל קיבלו אותו, אך רוב יהודי קרקוב ורבני פולין תמכו ברב מייזלס. בשנת[[1845]] פעל לביטול תוכנית של העירייה להקים בניין על בית העלמין העתיק בקרקוב. שנה לאחר מכן, במהלך של [[קרקוב#הרנסאנס והעת החדשה|מרד קרקוב]], נבחר כ[[סנטור]] בגליציה, ולפרלמנט האוסטרי. עקב קשריו הטובים בפרלמנט ואצל האצילים הפולנים, היה משתדל לפדות בחורים משרות בצבא פולין.

 

 

בתקופה זו הייתה ורשה בחלק שנשלט על ידי [[האימפריה הרוסית]], הרב מייזלס שכאמור היה פטריוט פולני תמך, ועשה כל שביכולתו כדי לגרום לתושבי ורשה (לא רק ה[[יהודים]]) להזדהות ולקחת חלק בעצמאות הפולנית, במהלך המהומות שקדמו ל[[מרד ינואר]]. הוא האמין שרק שיתוף פעולה בין יהודי [[פולין]] לתושבי פולין האחרים תוביל לעצמאות הפולנית. בנאומים שלו נהג להגיד ליהודים ולפולנים: "אנחנו שותפים לצרה, אך מטרתנו זהה"{{דרושה הבהרה}}. הוא גם תרם נשק שקנה בהיותו עשיר למורדים.