סיפור יציאת מצרים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) הוספת תמונה |
Joalbertine (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מצווה לספר ביציאת מצרים|אחר=תיאור המקראי של האירוע|ראו=יציאת מצרים}}
{{סוגיה
|שם הסוגיה=מצוות סיפור יציאת מצרים
|מקרא={{תנ"ך|שמות|יג|ח|קצר=כן}}
|משנה={{משנה|פסחים|י|ד}}
|תלמוד בבלי=
|תלמוד ירושלמי=
|משנה תורה לרמב"ם={{רמב"ם||חמץ ומצה|ז|ללא=שם}}
|שולחן ערוך=
|ספרי מניין המצוות={{ספר המצוות|עשה|קנז}}{{ש}}{{ספר החינוך|כא}}
|ספרות הלכתית נוספת=
}}
[[קובץ:The Rabbis of Bene Brak - Passover Haggadah (1740), f.6v - BL Add MS 18724.jpg|260px|ממוזער|הסיפור הידוע מתוך ההגדה על רבני בני ברק שקיימו את מצוות סיפור יציאת מצרים עד אור הבוקר.]]
[[קובץ:Arthur Szyk (1894-1951). The Haggadah, The Four Questions (1935), Łódź, Poland.jpg|260px|ממוזער|אב מלמד את בנו "מה נשתנה הלילה הזה", מתוך הגדת שיק, פולין, 1935]]
'''סיפור יציאת מצרים''' הוא [[מצווה]], שלפיה חובה על כל אדם מישראל ([[גבר]]ים, ולפי רוב השיטות בפוסקים אף [[אישה|נשים]]) לספר בכל שנה בליל [[ט"ו בניסן]] (הוא [[ליל הסדר]]), את הסיפורים המופיעים במקרא בעניין [[יציאת מצרים]] וכן [[עשר המכות]] שקדמו ושגרמו לה. מצווה זו היא הבסיס והמניע המרכזי לכלל [[הלכות ליל הסדר|מנהגי]] [[ליל הסדר]] ובראשם לאמירת ה[[הגדה של פסח]].
==מקור ומהות המצווה==
המצווה מתבססת על הפסוק {{ציטוטון|'''והגדת לבנך''' ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים|<small>{{תנ"ך|שמות|יג|ח|קצר=כן}}</small>}}. ה[[משנה]]{{הערה|{{משנה|פסחים|י|ה}}.}} קובעת על סמך פסוק זה
שורה 11 ⟵ 22:
מצווה זו, שהופיעה ב[[מקרא]], ב[[משנה]] וב[[תלמוד]], נפסקה אף על ידי מוני המצוות: ה[[רמב"ם]] ב[[ספר המצוות לרמב"ם|מצוות עשה]] קנז, ו[[ספר החינוך]] במצווה כא.
המצווה מתייחסת הן לתוכן והן לסגנון הסיפור. במישור התוכני, הסיפור צריך לכלול את השתעבדות בני ישראל במצרים, את נקמת ה[[אלוהים (יהדות)|אל]] במצרים ואת הישועה שנעשתה לישראל. לגבי הסגנון הספרותי, ככל שרמתו גבוהה יותר כך המצווה משובחת יותר. כך קיימת עדיפות לרמה אמנותית, לריבוי בפרטי המקרה, באריכות זמן הסיפור ובריבוי השומעים את הסיפור; כשהניסוח ב[[חז"ל]] הנו "כל המאריך לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". יש שהותירו את אפשרויות הסיפור בידי האדם (רמב"ם, חמץ ומצה ז,ב ובספר המצוות עשה קנז), ויש שכללו במצוות הסיפור מגוון אמירות, כך ספר החינוך (כא) קובע שיש שהנהגות ליל הסדר ו[[הגדה של פסח]] כלולות בדיני המצווה.▼
בניגוד למצוות [[זכירת יציאת מצרים]], למצוות הסיפור יש תאריך ספציפי. כך ה[[מכילתא דרבי ישמעאל]] (פרשה יז) קובעת שמצוות הסיפור וההגדה לבן צריכה להיות כאשר '[[מצה]] ו[[מרור]]' מונחים על השולחן, כלומר ב[[ליל הסדר]]. על פי קביעה זו הלכו אף שאר הפוסקים, והדגישו שמתחלת הלילה ישנה מצווה לספר*{{הערה| על תחילת הזמן בו יש לספר ביציאת מצרים, ראו: {{HebrewBooks|הרב [[ישראל דנדרוביץ]]|'''מאימתי מספרים ביציאת מצרים'''|13083|בתוך: [[קובץ בית אהרן וישראל]], גליון קיח, ניסן תשס"ה, עמ' מט-נד|ללא|עמוד=49}}. }}.▼
==
▲בניגוד למצוות [[זכירת יציאת מצרים]], למצוות הסיפור יש תאריך ספציפי. כך ה[[מכילתא דרבי ישמעאל]] (פרשה יז) קובעת שמצוות הסיפור וההגדה לבן צריכה להיות כאשר '[[מצה]] ו[[מרור]]' מונחים על השולחן, כלומר ב[[ליל הסדר]]. על פי קביעה זו הלכו אף שאר הפוסקים, והדגישו שמתחלת הלילה ישנה מצווה לספר
▲המצווה מתייחסת הן לתוכן והן לסגנון הסיפור. במישור התוכני, הסיפור צריך לכלול את השתעבדות בני ישראל במצרים, את נקמת ה[[אלוהים (יהדות)|אל]] במצרים ואת הישועה שנעשתה לישראל. לגבי הסגנון הספרותי, ככל שרמתו גבוהה יותר כך המצווה משובחת יותר. כך קיימת עדיפות לרמה אמנותית, לריבוי בפרטי המקרה, באריכות זמן הסיפור ובריבוי השומעים את הסיפור; כשהניסוח ב[[חז"ל]] הנו "כל המאריך לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".
==מצוות זכירה==
מצוות '''סיפור''' יציאת מצרים, שונה באופן מהותי ממצוות '''זכירת''' יציאת מצרים. אמנם היו ששילבו בין שתי המצוות. אך רוב הפוסקים הגדירו שמצוות זכירת יציאת מצרים נוהגת בכל יום, ולחלק מההגדרות תוקפה [[מדרבנן|מדברי סופרים]]; לעומת מצוות סיפור יציאת מצרים הנוהגת פעם אחת בשנה, בליל הסדר, ותוקפה לכל הדעות הוא [[מהתורה]].
== ראו גם ==
* [[ליל הסדר]]
* [[
==לקריאה נוספת==
| |||