אמונה באלוהים (יהדות) – הבדלי גרסאות

ב[[יהדות]], '''אמונה באלוהים''' או '''אמונה במציאות השם''' היא [[מצווה]] [[אמונה|להאמין]] ב[[אלוהים]]. מצווה זו היא מאבני היסוד של היהדות, והיא אחד מ[[י"ג עיקרים|שלושה עשר עיקרי האמונה]] שמנה ה[[רמב"ם]].

 

== המקור בתורה ובהלכה ==

בתורה נאמר: {{ציטוטון|אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים}}{{הערה|[[שמות]] כ, ב}}, ועל סמך פסוק זה פוסק ה[[רמב"ם]] בספרו ההלכתי [[משנה תורה]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל הנמצא. וכל הנמצאים מן שמים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו... המצוי הזה, הוא אלוה העולם, אדון כל הארץ... וידיעת דבר זה מצות עשה, שנאמר "אנכי ה' אלוהיך"{{הערה|[[שמות]] כ, ב}}|מקור=[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], הלכות יסודי התורה, פרק א', הלכה א'-ג'.}}

 

==המחלוקת על הגדרת המצווה==

ה[[רמב"ם]],{{הערה|{{רמב"ם|דעות|יסודי התורה|א}}}} ה[[רמב"ן]],{{הערה|בהשגותיו על ספר המצוות של הרמב"ם, מצוות עשה ראשונה}} [[ספר החינוך]]{{הערה|מצוות עשה כה')}} ועוד, רואים באמונה אחת מתרי"ג מצוות. מאידך, [[בה"ג]] לא מנה אותה בספר המצוות שלו. על כך כתב הרמב"ן: "והנראה מדעתו שלבעל ההלכות שאין מנין תרי"ג מצות אלא גזירותיו יתעלה שגזר עלינו לעשות או מנענו שלא נעשה, אבל האמונה במציאותו [...] הוא העיקר והשורש שממנו נולדו המצוות לא ימנה בחשבונן."

 

== חשיבות האמונה למוסר והאתיקה האנושית ==

על פי היהדות, האמונה היא היסוד הבסיסי ביותר לעשיית הטוב ולהימנעות מרע שכן אמונה באלוהים משמעותה אמונה בחוקותיו כפי שנמסרו בתורה כגון האיסור ל[[שקר]], האיסור לרכל (להלן [[רכילות]]), האיסור לדבר [[לשון הרע]], האיסור לגזול, האיסור לגרום צער לזולת באמצעות הדיבור.

 

==הערות שוליים==