חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
←‏פתיח: לפי דף השיחה
שורה 15:
'''חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו''' הוא [[חוק יסוד]] שנועד להגן על [[זכויות האדם]] העיקריות ב[[מדינת ישראל]]. כפי שכותרתו מבהירה, החוק קובע את [[כבוד האדם]] ואת חירותו כערכי היסוד מהן נגזרות זכויות האדם המוגנות בחוק היסוד, שהתקבל כ"מגילת זכויות האדם" של המשפט הישראלי. אין בחוק היסוד סעיפים משוריינים, והכנסת יכולה לשנותו ברוב רגיל. החוק נחקק בשלהי ימי [[הכנסת השתים עשרה]], ב-[[17 במרץ]] [[1992]].
 
לפי תפיסתם של רבים משופטי בית-המשפט העליון, ובראשם הנשיא [[אהרן ברק]], כינונו של חוק יסוד זה ושל [[חוק יסוד: חופש העיסוק]] החלו את [[המהפכה החוקתית]], כי [[הכנסת]] העניקה לשני חוקי יסוד אלה מעמד על-חוקי, שעל-פיו ניתנה ל[[בתי המשפט בישראל|בתי המשפט]] הסמכות להכריז על בטלותו של [[חוק]] העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה. לפי טענה זו, עם חקיקת חוקי יסוד אלה חל שינוי מהותי במעמדן של זכויות האדם בישראל. גישה זו באה לידי ביטוי בפסיקותיו של בית המשפט העליון, שבמהלך השנים ביטל כ-15 מעשי חקיקה שעמדו בסתירה לחוקי היסוד הללו. מנגד משפטנים רבים, ובראשםמתנגדים לתפיסה זו וטוענים שברק עיוות את כוונת חברי הכנסת, הנשיאוהנשיא לשעבר [[משה לנדוי]], מתנגדיםאף לתפיסהאמר זוכי וטוענים ש"המהפכה החוקתית לא הייתה ולא נבראה".{{הערה|{{כותר וכיחופשי||להיות ברקאזרחים מעוותבישראל|משרד אתהחינוך, כוונת חברי הכנסת2001|57956186|260.237.6|259}}}}
 
==היסטוריית החוק==