רם לוי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1על פי, טלוויזיה |
סקריפט החלפות () |
||
שורה 1:
{{במאי}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 319 Kes Hamishpat Hall אולם כס המשפט,אוניברסיטת תל אביב.jpg|שמאל|ממוזער|דיון לאחר הקרנת הסרט "הסרט שלא היה" באוניברסיטת תל אביב, בהשתתפות הבמאי רם לוי ונציגי הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל]]
'''רם לוי''' (נולד ב-[[1 באוגוסט]] [[1940]] ב[[תל אביב]]), [[במאי]] ויוצר [[טלוויזיה]] [[ישראל
==ביוגרפיה==
לוי נולד וגדל ב[[תל אביב]]. לדבריו, גדל "בסביבה מאוד [[ציונות|ציונית]]-ישראלית-[[אשכנזים|אשכנזית]]-[[צפון תל אביב]]ית רגילה, [[הצופים העבריים|צופים]], תיכון [[עירוני א']] וכו'". הוא למד בחוגים לכלכלה ומדע המדינה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ולאחר מכן גם בבית הספר ל[[קולנוע]] ב[[לונדון]]. היה עמית ניימן ב[[אוניברסיטת הרווארד]]. בשנים [[1968]] -[[1999]]
את בסיס ההשראה ליצירותיו, שרובן עסקו באנשים בשולי החברה, בפערים החברתיים ובנושא [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|הקונפליקט הישראלי-פלסטיני]] שאב לדבריו מ[[השואה]] שהשפיעה עליו מצעירותו:
{{ציטוט|תוכן=העובדה שהעם הגרמני יכול היה להגיע לאן שהגיע, אמרתי לעצמי שזה בעצם יכול לקרות בכל חברה, שהיא תתחיל לעשות דברים לא תקינים כלפי המיעוט שלה. בלי להשוות, הגרעינים הבסיסיים של שנאת הזר ודיכוי הזר מתפתחים בכל מקום כוחני עם מרכיבים לאומיים, או לאומניים, לא חשוב איך נגדיר את זה. הנטייה כלפי המדוכא, לא חשוב מאיזו סיבה, הייתה בי תמיד. גם הנושא החברתי וחוסר השוויוניות בין האנשים היה דבר שמצאתי את עצמי מרגיש מעורב בו וחייב לנקוט עמדה. |מרכאות=כן |מקור=ראיון באתר "הבמה"
כבר בסרט הראשון שהפיק, "'''[[אני אחמד]]'''" מ-1966 (במאי: אבשלום כ"ץ), עסק לוי בבעיה הפלסטינית וביחסים בין יהודים לערבים, כשגיבורו התיעודי היה פועל ערבי בדרכו מן המשולש לתל אביב. אחד מסרטיו הידועים שעסקו בנושא הפלסטיני היה "'''[[חרבת חיזעה]]'''", דרמה עלילתית המבוססת על סיפורו של [[ס. יזהר]] שעסקה בגירוש תושבי כפר ערבי במהלך [[מלחמת העצמאות]]. הדרמה שודרה בטלוויזיה ב-[[1978]] לאחר התנגדויות וויכוחים רבים. סרטו התיעודי "'''הסרט שלא היה'''" מ-[[1994]], הביא עדויות של ערבים שעונו על ידי ה[[שב"כ]]. [[סרט תיעודי]] אחר, "'''סכנין חיי'''", גולל את סיפורה של קבוצת הכדורגל [[בני סכנין]] על רקע הזכייה בגביע המדינה והטענות לקיפוח.
לוי עסק בחלק מסרטיו בעוני ובפערים החברתיים בישראל. יצירתו הבולטת ביותר הייתה הדרמה "'''[[לחם (סרט טלוויזיה)|לחם]]'''" מ-[[1986]], העוסקת במשפחה המצויה במשבר חברתי וכלכלי. סרט אחר, "'''[[אינדיאני בשמש]]'''" ([[1981]]), על פי סיפור של [[אדם ברוך]] ותסריט של [[דיתה גרי]] שעליו זכה לוי בפרס "כינור דוד". הסרט מתאר מפגש בין שני עולמות שונים: חייל צפון-תל אביבי וחייל מושבניק ממוצא הודי.
בשנת [[1972]] עיבד לטלוויזיה את סיפורו של [[גדעון תלפז]] "'''מי ורדים מפורט סעיד'''" על משפחה יהודית בתקופת המנדט הבריטי שחוזרת לארץ לאחר שנים במצרים.
שורה 17:
לוי עיבד לטלוויזיה גם מחזות [[תיאטרון]], בהם "[[הכלה וצייד הפרפרים]]", [[הילד חולם]], "בוצ'ה" ו"כתר בראש", ויצר את הסדרה "'''מר מאני'''" ([[1996]]) על פי ספרו של [[א. ב. יהושע]], העוסקת בתולדותיה של משפחה יהודית במשך מאה שנה. בשנת [[1988]] ביים לטלוויזיה את הדרמה "[[משחקים בחורף]]" על פי סיפור של [[יצחק בן נר]].
בשנת [[2000]] ביים לוי [[סדרת טלוויזיה]] בשם "רצח, מצלמים" (על פי תסריט של הסופרת [[בתיה גור]]). הסדרה כללה, בין השאר, תיאור מקרה של רצח [[שבוי מלחמה|שבויי מלחמה]] [[מצרים|מצריים]] ב[[ראס סודר]] ב[[מלחמת ששת הימים]], כפי שסיפרו ללוי חבריו ליחידת [[הצנחנים]] בה שירת{{הערה|1={{הארץ|[[נורית גרץ]]|זכרו של הרועה הזקן נהפך לרוח רפאים רעה|1.1255569|14 באפריל 2009}}}}. בשנת [[2016]] ביים לערוץ הראשון את סדרת הדרמה "[[גירושים מאוחרים]]" על פי ספרו של [[א.ב. יהושע]].
בשנת [[1993]] זכה לוי בפרס ישראל לתקשורת על מכלול עבודותיו.
שורה 24:
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Ram Loevy}}
{{פרופילי קולנוענים}}
* {{הארץ|[[אורי קליין]], עכבר העיר אונליין|לא על לחם לבדו|1.3340140|30 ביולי 2009}}
* {{nrg|יצחק טסלר|שמאל טוק|939/676|9 בספטמבר 2009|47|1}}
* דני רוזנברג, [http://www.takriv.net/index.php?option=com_content&view=article&id=76:4-8&catid=14:-4&Itemid=24 קולו של אחמד], [http://www.maayanmagazine.com/aboutmaarvon מערבון] 7 חורף 2011, אתר תקריב: כתב עת לקולנוע דוקומנטרי
* {{מעריב אונליין|רותי זוארץ|לרגל השקת הסדרה "גירושים מאוחרים": הבמאי חוזר לטעות הגדולה ביותר שלו|culture/tv/Article-525335|8 בפברואר 2016}}
| |||