עבודה שחורה (שיר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למוזיקה אפריקאית |
←רעיונות מרכזיים: עדכון |
||
שורה 5:
| אורך = 5:08
|שם=עבודה שחורה}}
{{חלונית
| כותרת = עבודה שחורה | תוכן = <poem> "האחים כהי העור שבאים מאתיופיה מביאים איתם מסורת מופלאה ועתיקה.
הבנים האובדים, אחרי תלאות הדרך
מגלים לאט לאט את הארץ הרחוקה
הם שנים חלמו עליה, ועכשיו זו המציאות,
כשאומרים להם לטבול, לשטוף את התמימות.
ואני בעיניהם ראיתי איזה אור,
ומי יידע אם אברהם לא היה שחור"</poem>
| ניקוד = כן | מקור = הבית הראשון של השיר | מרכז = | רוחב = 30% }} '''עבודה שחורה''' הוא שיר של [[אהוד בנאי]] מתוך אלבומו הראשון "[[אהוד בנאי והפליטים]]", אשר יצא בשנת [[1987]]. השיר, אשר נכתב והולחן על ידי בנאי, יוצא במחאה כנגד אפליית היהודים [[יהודים ישראלים יוצאי אתיופיה|בני העדה האתיופית]].
== רעיונות מרכזיים ==
במהלך הבית הראשון של השיר, מדגיש בנאי את קשר הדם של בני העדה האתיופית לעם היהודי. ומתאר את "תלאות" הדרך של בני העדה, אותם הוא מכנה "האחים כהי העור" ו"הבנים האבודים", כינוי אשר בא לרמוז על היותם צאצאי [[עשרת השבטים]], אשר הופרדו מעם ישראל לאחר שיצא לגלות.{{הערה|דויד פרץ, "[http://tarbut.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=351e9e9a-209c-4da8-94ec-924c3aaf55f9&lang=HEB עבודה שחורה]", באתר "תרבות il".}} הביטוי "האחים כהי העור", מרמז עוד על הקשר של העדה, אשר הביאה עמה "מסורת מופלאה ועתיקה", לעם היהודי.
לקראת סוף הבית הראשון יוצא בנאי בביקורת כנגד הקביעה של [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית]], לפיה אתיופים שבמוצאם התערבבו גם לא-יהודים, היו צריכים לעבור [[טבילה במקווה]] על מנת להיחשב יהודים לכל דבר, פעולה שלפי בנאי "שוטפת את התמימות" של בני העדה שהביאה אותם לעלות לארץ מתוך אמונתם ביהדות.
שורה 22 ⟵ 29:
בשורה החותמת את הבית הראשון (ואף את השני) שואל בנאי "ומי יידע אם אברהם לא היה שחור", כדרך להדגיש כי אין מקום לאפליה על רקע גזעי וצבע עור, שכן בהיעדר הוכחה היסטורית חותכת, ניתן אף לשער כי [[אברהם אבינו]] היה שחור.
בבית השני, מציג בנאי את המציאות הקשה של עולי אתיופיה לאחר הגיעם לישראל: הם חיים במרכז קליטה [[טבריה|בטבריה]], הרחק ממרכז הארץ, מנסים להיקלט במדינה החדשה והמודרנית ולקלוט את אורך החיים השונה בתכלית ממה שהורגלו אליו. וכפי שמתאר זאת בנאי: "מאצל
בבית השלישי מתוארת צעדת המחאה של בני העדה [[ירושלים|לירושלים]]. העמידה שלהם מול הבניין, שלפי הנרמז מדובר בבניין [[הכנסת]], מתוארת כעמידה מול "לב של אבן". לפי [[דויד פרץ]], בשימוש בביטוי זה מרמז בנאי לשורה הידועה מהשיר "הכותל", שכתבו [[יוסי גמזו]] [[דובי זלצר|ודובי זלצר]]: "יש אנשים עם לב של אבן, יש אבנים עם לב אדם". האתיופים עומדים מול ממסד אטום, שמתאפיין ב"לב של אבן", ומחכים שהדלת תפתח להם מבפנים ושהממסד הישראלי יקבל אותם אל חיקם.
סוף השיר מבהיר את האכזבה הגדולה שנחלו בני העדה בישראל. המשפט "ועכשיו מה שנשאר זו עבודה שחורה" מלמד כי
=== סגנון השיר ===
| |||