מנחת מאפה תנור – הבדלי גרסאות

השלב הבא הוא אפיית החלות או הרקיקין{{הערה|ראהראו להלן}}, כשאחר כך הוא מביא את החלות לבית המקדש, שם הוא מביא אותן לידי הכוהן, שקומץ מהחלות בשלוש אצבעות אמצעיות קמוצות, מקריב את החלק הנקמץ על המזבח, והשאר מחולק לכוהנים, העובדים באותה משמרת.

לפי שיטת [[רבי יהודה]] ובנו [[רבי יוסי ברבי יהודה]], אסור להביא קרבן זה כאשר חלקו חלות וחלקו רקיקין; לפי שיטתו, במקרה כזה, נחשב הדבר כאילו חילק את כמות הסולת לשני קרבנות נפרדים, וזאת באה התורה ללמד במילים שנכפלו בראש הפסוק {{ציטוטון|וְכִי תַקְרִב '''קָרְבַּן''' מִנְחָה}}, אחד ולא שניים. רבי יוסי מסביר הסבר אחר; כתוב בתורה {{ציטוטון|וְכָל מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר וְכָל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל מַחֲבַת לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה. וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו}}{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|ז|ט|י}}.}}. התורה כללה כמה מיני מנחה יחד, "וכל מנחה אשר תאפה כו' במרחשת ועל מחבת", וכן כללה התורה "מנחה בלולה וחריבה" במילת "מנחה" אחת, וכשם ששם ברור שלמרות זאת מדובר בשני קרבנות נפרדים שאין להביאם יחד, כך גם כאן, למרותאף על פי שהתורה כללה אותם במילה אחת "קרבן מנחה" מדובר בשני קורבנות שונים.