המסע למערב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
אין תקציר עריכה
שורה 4:
'''המסע למערב''' (ב[[כתב סיני|סינית]]: 西遊記 – שִׂי יוֹאוּ גִ'י) הוא אחד מ[[ארבעת הרומנים הקלאסיים הסיניים]]. הספר הודפס במקור בעילום שם בשנות ה-90 של [[המאה ה-16]] בתקופת [[שושלת מינג]], ולמרות ששום הוכחה לזהותו של המחבר לא שרדה עד ימינו נוהגים מתחילת [[המאה ה-20]] לייחסו למלומד [[וו צ'אנג אן]].
 
הסיפור קרוי לעיתים קרובות גם '''סיפורו של קוף''' או '''קוף''' בעקבות השמות השונים שניתנו לאחד התרגומים הפופולריים של הסיפור, התרגום המקוצר ל[[אנגלית]] של המתרגם ה[[אנגליה|אנגלי]] [[ארתור ווילי]].
 
הרומן הוא תיאור בדיוני של האגדות סביב ה[[עלייה לרגל]] של הנזיר ה[[בודהיזם|בודהיסטי]] '''טאנג''' '''סאן''' '''דז׳אנג''' [唐三藏] ל[[הודו]] במהלך [[שושלת טאנג]] במטרה להשיג את כתבי הקודש המכונים '''סוטרה'''. על פי הוראותיו של ה[[גאוטמה בודהה|בודהה]] נתנה ה[[בודהיסטווה|בודהיסט ווה]] [[גואן יין]] משימה זו לנזיר ולשלושת מגיניו בדמות תלמידיו והם '''קוף''' (סוּן ווּקוֹנג), '''חזרזיר''' (ג'וּ בָּאגְיֵה) ו'''בן-החול''' (שָׁה ווּגִ'ינְג). – יחד עם נסיך הדרקון בתפקיד סוסו של סאן דז׳אנג. ארבע דמויות אלו הסכימו לעזור לסאן דְזָאנְג כאמצעי לכפר על עוונותיהם.
שורה 16:
הפרולוג מגיע לשיא במרד של קוף כנגד השמים, אשר לאחריו הצליח להשיג משרה בכירה בבירוקרטיה השמימית, אך אפילו אז כשהוכר כחכם הדגול בן מעלתם של השמיים בפני החצר השמימית, מעל באמון שנתנו לו, ולבסוף פתח במרד מחודש על השמיים, כאשר לבסוף [[היבריס]] מביא לנפילתו כשה[[גאוטמה בודהה|בודהה]] מצליח ללכדו תחת הר למשך חמש מאות שנים.
 
רק לאחר סיפור מבוא זה מוצגת הדמות העיקרית לכאורה, ס'אֵן דְזָאנְג. בפרקים 12-8 מובאת הביוגרפיה שלו והרקע למסעו הגדול. בייאושו על אשר "ביבשת הדרומית האנשים הם חמדנים, תאוותניים, חסרי מוסר וחוטאים" מורה הבודהה ל[[בודהיסטווה]] [[גואן יין]] לחפש בסין של [[שושלת טאנג]] אדם שייקח את הסוטרות של "הנשגבות והשכנוע לרצון טוב" בחזרה למזרח. חלק מהסיפור בחלק זה קשור בדרך בה הפך סאֵן דְזָאנְג לנזיר, כמו גם הגילוי כי בחייו הקודמים היה מכונה "[[ציקדה]] מוזהבת" והיה תלמידו השני של הבודהה. הסיפור מתאר כיצד נשלח סאֵן דְזָאנְג למסע עלייה לרגל להודו על ידי [[קיסר סין]], טָאי דְזונְג משושלת טאנג שניצל קודם לכן ממוות בעזרת פקיד בחצר ממלכת המתים. קיסר סין גם מעניק לסאֵן דְזָאנְג את כינוי החיבה "טריפיטאקה" שמשמעו "שלושת הסלים", רמז לסלים בהם נמצאים כתבי הקודש, מטרת המסע. תחת שם זה (טריפיטאקה) מופיע הנזיר בהמשך העלילה.
 
החלק השלישי והארוך ביותר, הכולל את פרקים 99-13, הוא ספור הרפתקאות הבנוי מסדרה של אפיזודות והמשלב אלמנטים של סוגת מסעי החיפוש (כדוגמת המסע של [[יאסון (מיתולוגיה)|יאסון]] בחיפוש אחרי [[גיזת הזהב]]) כמו גם של [[רומן פיקרסקי]]. המסגרת שסביבה בנוי הסיפור הוא מסעו של סאֵן דְזָאנְג להחזיר את כתבי הקודש הבודהיסטים מפסגת הנשר בהודו, אבל התוכן העיקרי הוא המאבק שבין תלמידיו של סאֵן דְזָאנְג לבין הפגעים השונים הנופלים בחלקו בדרכו.
שורה 26:
פרקים 22-13 אינם נוהגים על פי מבנה זה בדיוק שכן תפקידם להכניס לסיפור את תלמידיו של סאֵן דְזָאנְג שהבודהיסטווה גואן יין משכנעת או מדרבנת אותם לפגוש את סאֵן דְזָאנְג ולשרת אותו בדרכו במטרה לכפר על חטאיהם מן העבר.
[[קובץ:Sun Wukong at Beijing opera - Journey to the West.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דמותו של קוף בהצגה המסע למערב באופרה של בייג'ינג]]
 
*הראשון הוא סוּן ווּ–קוֹנג (孫悟空) או '''קוף''', לשעבר "החכם הגדול בן מעלתם של השמים", שנלכד על ידי בודהה משום שמרד כנגד השמים. הוא מופיע כבר בפרק 13. האינטליגנטי והאלים ביותר מבין תלמידיו של סאֵן דְזָאנְג הנוזף בו לעיתים תכופות בשל אלימותו. בסופו של דבר ניתן לשלוט בו בעזרת כיסוי ראש קסום מזהב שהבודהיסטווה הניחה על ראשו הגורם לו כאב ראש עז כשסאֵן דְזָאנְג מלמל מילות קסם מסוימות.
*השני, המופיע בפרק 19 הוא ג'וּ בָּאגְ'יֵה (豬八戒) מילולית, "חזיר שמונה עיקרי האמונה" מתורגם בדרך כלל כ"חזיר" או "'''חזרזיר'''". בעברו הוא היה המרשל טְייֵן פֶּנְג (天蓬元帥), מפקד הכוחות הימיים השמימיים, שהוגלה למלכות בני התמותה משום שחיזר אחר נסיכת הירח, צָ'אנְגי. חזרזיר מתאפיין בתיאבון בלתי נלאה לאוכל ומין, והוא מחפש תמיד דרכים להתחמק מחובותיו, אבל קוף דואג תמיד להחזירו למוטב.
שורה 34 ⟵ 33:
בפרק 22 בו מופיע התלמיד האחרון, בן החול, גם מופיע הגבול הגאוגרפי, "נהר החול", שעל הנוסעים לחצות על מנת לעבור ל"יבשת" חדשה. פרקים 86-23 מתרחשים בשממה ומכילים 24 אפיזודות באורכים משתנים, כל אחת מאופיינת על ידי מפלצת מכושפת או קוסם מרושע. הרקע לאפיזודות כולל נהרות רחבים שאינם ניתנים לחצייה, הרים בוערים, ממלכה הנשלטת בידי נשים, מאורה של עכבישים מפתים, ותרחישים דמיוניים רבים אחרים. במהלך המסע, ארבעת התלמידים האמיצים חייבים להדוף התקפות של מפלצות שונות ומשונות על אדונם ומורם, סאֵן דְזָאנְג, ולחלצו מאסונות.
 
הספר מרמז שרוב האסונות הללו הם פרי גורל שנקבע מראש ו/או שתוכננו על ידי הבודהה, שכן למרות שמספר המפלצות התוקפות את הנזיר הוא גדול וכוחן רב, בשום מקרה לא קורה דבר לארבעת הנוסעים. כמו כן מתברר שחלק מהמפלצות הן חיות שמימיות, שהיו שייכות לבודהיסטוות, שנמלטו או שהן חכמים או רוחות טאואיסטיות. לקראת סוף הסיפור יש קטע בו בודהה מורה לקיים את האסון האחרון, שכן שׂוּ'אֵן דְזָאנְג רחוק כדי אסון אחד נוסף על מנת להשלים את שמונים ואחד האסונות הנדרשים על מנת להתמנות כ[[בודהה]].
 
בפרק 87 מגיע סאֵן דְזָאנְג סוף סוף לגבולות הודו, ופרקים 99-87 מציגים הרפתקאות קסומות על רקע ארצי (אם כי עדיין אקזוטי) יותר. לבסוף, לאחר שנאמר כי המסע נמשך ארבע עשרה שנים (אם כי בסיפור העלילה עצמו נמשכות כל האפיזודות יחד תשע שנים בלבד, מן הסתם הייתה כוונה להכין מקום לאפיזודות נוספות) הם מגיעים למטרתם, פסגת הנשר, מקום שהוא חצי אמיתי, חצי אגדה. שם בסצנה שהיא קומית ומיסטית בעת ובעונה אחת מקבל סאֵן דְזָאנְג את כתבי הקודש מהבודהה החי.
שורה 44 ⟵ 43:
הספר נכתב ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], ומבוסס על גרעין היסטורי אמיתי מן [[המאה השביעית]]. הנזיר סאֵן דְזָאנְג, היה נזיר חשוב מאוד ב[[בודהיזם]] הסיני, משום שעלה לרגל למקומות הקדושים לבודהיזם ב[[הודו]] וחזר לסין. נקודת המוצא והסיום למסע הייתה פגודת אווז הבר הגדול ב[[שיאן]] שמחוז [[שאאנשי]]. שׂוּ'אֵן דְזָאנְג יצא למסע בן עשרים שנה מסין להודו, שעבר דרך [[פקיסטן]] ו[[אפגניסטן]], חלק הארי של מסעו נערך ברגל. כאשר הגיע להודו הוא ליקט אלפי כתבים בודהיסטיים קדושים והביאם עמו במסעו חזרה לסין. את שארית חייו הוא עשה בסין בתרגום כתבים אלו מהשפה [[סנסקריט]] לשפה ה[[שפות סיניות|סינית]], ביחד עם אנשים רבים נוספים. סאֵן דְזָאנְג חיבר ספר על מסעו, שמהווה מקור חשוב ביותר לחקר ההיסטוריה של הודו.
 
מאות שנים לאחר מותו נוצרו אגדות שונות על מסעו של הנזיר סאֵן דְזָאנְג להודו. באגדות אלו שונה היעד של הנזיר ומסעו נערך לא להודו, כי אם ל[[גן עדן]] ושם [[בודהא]] עצמו נותן לו את הכתבים. המסע נהפך להיות למסע [[מיתולוגיה|מיתולוגי]]. במסע זה עוזר לו קוף פלאי ושמו סון וו קונג לאורך כל הדרך. האגדות הרבות לבשו במאה ה-16 דמות של רומן, שבו הגיבור המרכזי הוא קוף. חלק מן החוקרים סוברים כי מקור דמותו של הקוף ברומן הוא באפוס המיתולוגי ההודי ה[[ראמאיאנה]], שם גיבור הסיפור הוא האל-הקוף [[האנומן]]. התכונה המאגית הבסיסית של קוף היא יכולתו לפשוט וללבוש צורה, כמו כן יש באפשרותו לשכפל את עצמו 84,000 פעמים. שינוי הצורה הוא השפעה של הבודהיזם ההודי. 84,000 הוא מספר חשוב בבודהיזם ההודי ומתאר את מספר גלגולי הנשמות, מספר השרידים של בודהא ותכונות נוספות. קוף מסוגל אף לקפוץ למרחק 84,000 פרסאות.
 
==מהדורות בעברית==
שורה 55 ⟵ 54:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Journey to the West|שם ויקישיתוף=המסע למערב}}
*[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2556155,00.html האמת נמצאת אי שם], ביקורת של [[אריאנה מלמד]] על הספר, [[ynet]]{{כ}}, 10.04.03
 
[[קטגוריה:ספרות סינית|המסע למערב]]