פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
השפעה רבה על פריחתה המחודשת של ה[[אמנות גותית|אמנות הגותית]] הייתה ל[[רומנטיקה|תנועה הרומנטית]] של המאה ה-19, שהעריצה את האדריכלות הגותית, כפאר היצירה הרומנטית. מקור הרומנטיקה היה בצרפת של אחרי [[המהפכה הצרפתית|המהפכה]], ואכן בצרפת באה לידי ביטוי התחייה הגותית בשיפוץ ובהשלמה של כנסיות עתיקות רבות. האדריכל, התאורטיקן והמשמר [[ויולה לה-דוק]] ([[1879]]-[[1814]]), אחד החלוצים של [[שימור מבנים]], היה פעיל מאוד במהלך תקופה זו בהשלמת חלקים של כנסיות גותיות ברוח הרומנטית של ימי הביניים. הידוע שבמבנים אלו הוא [[כנסיית סיינט שאפל]] שב[[פריז]]. את השימור והשיפוץ של מבנים גותיים הובילו הסופרים [[ויקטור הוגו]] ([[1802]]-[[1881]]) ו[[פרוספר מרימה]] ([[1875]]-[[1803]]). ב[[בריטניה]] בלט [[אוגוסטוס ולבי נורת'מור פיוג'ין]] שראה בגותיקה אדריכלות נוצרית אמיתית ותכנן מבנים רבים בסגנון הגותי האנגלי.
 
אדריכל נוסף שהושפע מרוח התחייה הגותית, אולם פעל באופן אחר לגמרי, הוא [[אנטוני גאודי]] שעיקר עבודותיו נבנו ב[[ברצלונה]]. גאודי פיתח סגנון ייחודי מאוד שהושפע גם מה[[אר נובו]] אך שיקף ללא ספק את הרומנטיקה של האדריכלות הגותית. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בכנסיית [[סגרדה פמיליה]].
<gallery mode=packed heights=185>
File:Houses of Parliament.jpg|[[ארמון וסטמינסטר]] ב[[לונדון]], בנוי בסגנון נאו-גותי אנגלי