ויקיפדיה

תלמי (אסטרונום) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏קישורים חיצוניים: Ptolemy: the Geography
ארץ יהודה בחיבוריו
שורה 18:
==עבודתו המדעית==
תלמי כתב מספר חיבורים מדעיים, שלושה מהם בעלי חשיבות מתמשכת במדע ה[[היסטוריה של המדע#ימי הביניים: העולם המזרחי|אסלאמי]] ובמדע ה[[אירופה|אירופי]] בתקופות מאוחרות יותר. החשובה בין יצירותיו היא "[[אלמגסט]]" (שיבוש ערבי של השם היווני ''Η μεγάλη Σύνταξις'', "החיבור הגדול", במקור Μαθηματικὴ Σύνταξις "המערכה המתמטית"), בה הציג את תורתו ה[[אסטרונומיה|אסטרונומית]] - [[המודל הגאוצנטרי]]. תורה זו הייתה מוצלחת מאוד לזמנו, ולמעשה שלטה בעולם המערבי עד ימי [[קופרניקוס]], [[יוהנס קפלר|קפלר]] ו[[גלילאו]]. החיבור החשוב השני הוא "[[גאוגרפיה (תלמי)|גאוגרפיה]]" {{אנ|Geography (Ptolemy)}}, דיון מקיף בידע הגאוגרפי של העולם היווני-רומאי. השלישי הוא חיבור אסטרולוגי בשם "[[טטרביבלוס]]" {{אנג|Tetrabiblos}} ("ארבעה ספרים") או "[[אפוטלסמטיקה]]" (Apotelesmatica, "השפעות") ובלטינית "Quadripartitum" ("ארבעה חלקים"), שבו ניסה תלמי להתאים את ה[[אסטרולוגיה]] ה[[הורוסקופ]]ית אל פילוסופיית הטבע ה[[אריסטו]]טלית של תקופתו.
האפוטלסמטיקה נתחבר לפני הגאוגרפיה. שני החיבורים כוללים התיחסויות לארץ יהודה.{{הערה|שם=מנחם שטרן 162}}
 
===אלמגסט===
שורה 26:
 
כמו כן כלל ה"אלמגסט" קטלוג כוכבים אשר פורטו בו 48 [[קבוצת כוכבים|קבוצות כוכבים]], שרובן עדיין נמצאות בשימוש כיום.
 
===אפוטלסמטיקה===
האפוטלסמטיקה מחלק את העולם הנושב לארבעה חלקים ולמשולשים התואמים שלהם. ארץ יהודה נמצאת ברבע השני ומקושרת אל [[אדום (עם)|אידומיאה]], [[חילת סוריה]], [[פיניקים|פיניקיה]], [[כלדיים|כלדיאה]], אורכיניה ו[[ערביה פליקס]] {{אנ|Arabia Felix}}, בין הארצות השוכנות בכיוון צפון-מערב של כל הרבע. לארצות אלה יש קרבה למשולש הצפון-מערבי, ול[[מזל טלה]], [[מזל אריה]] ו[[מזל קשת]], ושליטיהם השותפים הם [[זאוס]], [[ארס (מיתולוגיה)|ארס]] ו[[הרמס]]. קבוצת הארצות הללו מעוררת תמיהות, בין היתר בשל היעדרה של סוריה גופא, ומאידך הימצאותן של כלדיאה ואורכיניה בקבוצה, בזמן ש[[מסופוטמיה]] ו[[בבל]] נמצאות בחלק אחר של הרבע השני. ניתן לשער שחלוקה מבולבלת זו משקפת את שימושו של תלמי במקורות ישנים שהוא לא הצליח להסביר. על פי השקפתו של תלמי, מאפיינים לאומיים תלויים במצב הגאוגרפי והאסטרולוגי. בהתאם לכך, הוא מאפיין את העמים בקבוצה זו, והיהודים בכללם, כמוכשרים במיוחד במסחר אך גם כפחדנים ללא מוסר, בוגדניים, ומתרפסים.{{הערה|שם=מנחם שטרן 162|M. Stern, '''Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol.2, CIV. Ptolemy (Claudius Ptolemaeus), p. 162}} עם זאת, תושבי חילת סוריה, אדום ויהודה מתויגים גם כנועזים, כופרים ותחבולנים. כמעט ואין מקום לספק שבהתיחסותו לתושבי הארצות הללו, תלמי התכוון בעצם ליהודים בלבד. זה היה אך טבעי עבור מצרי-יווני, בן זמנם (בצעירותו) של [[מרד התפוצות]] ו[[מרד בר כוכבא]], להדגיש את תעוזת היהודים לצד היותם כופרים – האשמה שהופנתה נגדם באופן מסורתי. מאידך, ניתן בהחלט להניח שהערתו הכללית על הצטיינותם במסחר, כמו גם על פחדנותם והתרפסותם, נוגעת בעיקר לסורים, שהיו מפורסמים כסוחרים באימפריה הרומית.{{הערה|שם=מנחם שטרן 163|M. Stern, '''Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol.2, CIV. Ptolemy (Claudius Ptolemaeus), p. 163}}▼
 
===גאוגרפיה===
תלמי מתאר בחיבור "גאוגרפיה" את ארץ יהודה ומציין את הערים [[קיסריה]], [[אנטיפטריס]], [[שומרון (עיר)|סבסטי]], [[פצאליס]], יוליאס ([[בית צידא]]), [[טבריה]], [[ארכלאיס]] ו[[ליוויאס]]. הוא מציין גם את ניאפוליס ([[שכם]]) ומדגיש במיוחד ש[[ירושלים]] כיום (מזמנו של אדריאנוס) נקראת "[[איליה קפיטולינה]]".{{הערה|שם=מנחם שטרן 163}}▼
 
===אפיגרמה===
שורה 46 ⟵ 40:
===הקאנון של תלמי===
תלמי חיבר גם את ה"קאנון של תלמי" - רשימת מלכים כרונולוגית שכללה [[מלכי אשור|מלכים אשוריים]] ו[[מלכי בבל|בבלים]] משנת 747 לפנה"ס, מלכים פרסיים, מקדונים, [[מצרים התלמיית|תלמיים]] ומלכים רומאיים עד שנת 160 לספירה. רשימות אלה עזרו לתיארוך וקביעת ה[[כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק]].
 
===ארץ יהודה בחיבוריו===
▲שניים מחיבוריו של תלמי, האפוטלסמטיקה והגאוגרפיה, כוללים התיחסויות לארץ יהודה. האפוטלסמטיקה מחלק את העולם הנושב לארבעה חלקים ולמשולשים התואמים שלהם. ארץ יהודה נמצאת ברבע השני ומקושרת אל [[אדום (עם)|אידומיאה]], [[חילת סוריה]], [[פיניקים|פיניקיה]], [[כלדיים|כלדיאה]], אורכיניה ו[[ערביה פליקס]] {{אנ|Arabia Felix}}, בין הארצות השוכנות בכיוון צפון-מערב של כל הרבע. לארצות אלה יש קרבה למשולש הצפון-מערבי, ול[[מזל טלה]], [[מזל אריה]] ו[[מזל קשת]], ושליטיהם השותפים הם [[זאוס]], [[ארס (מיתולוגיה)|ארס]] ו[[הרמס]]. קבוצת הארצות הללו מעוררת תמיהות, בין היתר בשל היעדרה של סוריה גופא, ומאידך הימצאותן של כלדיאה ואורכיניה בקבוצה, בזמן ש[[מסופוטמיה]] ו[[בבל]] נמצאות בחלק אחר של הרבע השני. ניתן לשער שחלוקה מבולבלת זו משקפת את שימושו של תלמי במקורות ישנים שהוא לא הצליח להסביר. על פי השקפתו של תלמי, מאפיינים לאומיים תלויים במצב הגאוגרפי והאסטרולוגי. בהתאם לכך, הוא מאפיין את העמים בקבוצה זו, והיהודים בכללם, כמוכשרים במיוחד במסחר אך גם כפחדנים ללא מוסר, בוגדניים, ומתרפסים.{{הערה|שם=מנחם שטרן 162|M. Stern, '''Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol.2, CIV. Ptolemy (Claudius Ptolemaeus), p. 162}} עם זאת, תושבי חילת סוריה, אדום ויהודה מתויגים גם כנועזים, כופרים ותחבולנים. כמעט ואין מקום לספק שבהתיחסותו לתושבי הארצות הללו, תלמי התכוון בעצם ליהודים בלבד. זה היה אך טבעי עבור מצרי-יווני, בן זמנם (בצעירותו) של [[מרד התפוצות]] ו[[מרד בר כוכבא]], להדגיש את תעוזת היהודים לצד היותם כופרים – האשמה שהופנתה נגדם באופן מסורתי. מאידך, ניתן בהחלט להניח שהערתו הכללית על הצטיינותם במסחר, כמו גם על פחדנותם והתרפסותם, נוגעת בעיקר לסורים, שהיו מפורסמים כסוחרים באימפריה הרומית.{{הערה|שם=מנחם שטרן 163|M. Stern, '''Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol.2, CIV. Ptolemy (Claudius Ptolemaeus), p. 163}}
 
▲תלמי מתאר בחיבור "גאוגרפיה" את ארץ יהודה ומציין את הערים [[קיסריה]], [[אנטיפטריס]], [[שומרון (עיר)|סבסטי]], [[פצאליס]], יוליאס ([[בית צידא]]), [[טבריה]], [[ארכלאיס]] ו[[ליוויאס]]. הוא מציין גם את ניאפוליס ([[שכם]]) ומדגיש במיוחד ש[[ירושלים]] כיום (מזמנו של אדריאנוס) נקראת "[[איליה קפיטולינה]]".{{הערה|שם=מנחם שטרן 163}}
 
==ראו גם==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תלמי_(אסטרונום)"