תלמי (אסטרונום) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ארץ יהודה בחיבוריו: הוספת מראה מקום בגאוגרפיה
←‏ארץ יהודה בחיבוריו: פירוט ערי ארץ ישראל לפי חבלי ארץ
שורה 43:
===ארץ יהודה בחיבוריו===
שניים מחיבוריו של תלמי, האפוטלסמטיקה והגאוגרפיה, כוללים התיחסויות לארץ יהודה. האפוטלסמטיקה מחלק את העולם הנושב לארבעה חלקים ולמשולשים התואמים שלהם. ארץ יהודה נמצאת ברבע השני ומקושרת אל [[אדום (עם)|אידומיאה]], [[חילת סוריה]], [[פיניקים|פיניקיה]], [[כלדיים|כלדיאה]], אורכיניה ו[[ערביה פליקס]] {{אנ|Arabia Felix}}, בין הארצות השוכנות בכיוון צפון-מערב של כל הרבע. לארצות אלה יש קרבה למשולש הצפון-מערבי, ול[[מזל טלה]], [[מזל אריה]] ו[[מזל קשת]], ושליטיהם השותפים הם [[זאוס]], [[ארס (מיתולוגיה)|ארס]] ו[[הרמס]]. קבוצת הארצות הללו מעוררת תמיהות, בין היתר בשל היעדרה של סוריה גופא, ומאידך הימצאותן של כלדיאה ואורכיניה בקבוצה, בזמן ש[[מסופוטמיה]] ו[[בבל]] נמצאות בחלק אחר של הרבע השני. ניתן לשער שחלוקה מבולבלת זו משקפת את שימושו של תלמי במקורות ישנים שהוא לא הצליח להסביר. על פי השקפתו של תלמי, מאפיינים לאומיים תלויים במצב הגאוגרפי והאסטרולוגי.{{הערה|שם=מנחם שטרן 162|M. Stern, '''Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol.2, CIV. Ptolemy (Claudius Ptolemaeus), p. 162}} בהתאם לכך, הוא מאפיין על-פי הכוכבים את העמים בקבוצה זו, והיהודים בכללם, כ"מוכשרים יותר מאחרים במסחר וסחר-חליפין", אך גם כפחדנים נבזיים, בוגדניים, מתרפסים, ובאופן כללי הפכפכים". עם זאת, מבין הארצות הללו, תושבי חילת סוריה, אדום ויהודה הם באופן כללי, על פי הכוכבים, גם "נועזים, כופרים ותחבולנים".{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Ptolemy/Tetrabiblos/2A*.html#3 Claudius Ptolemy, '''Tetrabiblos''', Book II, 3], 66; 73}}
כמעט ואין מקום לספק שבהתיחסותו לתושבי הארצות הללו, תלמי התכוון בעצם ליהודים בלבד. זה היה אך טבעי עבור מצרי-יווני, בן זמנם (בצעירותו) של [[מרד התפוצות]] ו[[מרד בר כוכבא]], להדגיש את תעוזת היהודים לצד היותם כופרים – האשמה שהופנתה נגדם באופן מסורתי. מאידך, ניתן בהחלט להניח שהערתו הכללית על הצטיינותם במסחר, כמו גם על פחדנותם והתרפסותם, נוגעת בעיקר לסורים, שהיו מפורסמים כסוחרים באימפריה הרומית.{{הערה|שם=מנחם שטרן 163|M. Stern, '''Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol.2, CIV. Ptolemy (Claudius Ptolemaeus), p. 163}}
 
תלמי מתאר בחיבור "גאוגרפיה" (Geographia, V, 15:1-7) את ארץ יהודה. הוא משרטט את גבולותיה: "בגבולה של פלשתינה או יהודה בצפון ובמזרח היא סוריה...בדרום היא גובלת בערב-[[פטרה]]...עד לגבול בקרבת מצרים". הוא מוסיף כי "חלק מ[[נהר הירדן]] זורם דרך יהודה בקרבת [[ים המלח|אגם האספלט]]". הוא מפרט את ערי החוף של ארץ ישראל: [[קיסריה]], [[אפולוניה]], [[יפו]], [[יבנה-ים]], [[אשדוד ים]], [[אשקלון]], אנתדון ו"נמל ה[[עזה|עזתים]]"; ומציין את "הערים הפנימיות של יהודה" ומחלקן לפי חבלי ארץ: [[הגליל]] (ובהן [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], [[בית צידא|יוליאס]] ו[[טבריה]]), [[שומרון]] ([[שכם|ניאפוליס]]), "יהודה ממערב לנהר הירדן" ([[עזה]], [[רפיח]], [[יבנה]], [[לוד]], [[אנטיפטריס]], [[שומרון (עיר)|סבסטי]], [[אמאוס]], [[גופנה]], [[ארכלאיס]], [[פצאליס]], [[יריחו]], "[[ירושלים]] - הנקראת כיום [[איליה קפיטולינה]]" ו[[עין גדי (יישוב עתיק)|עין גדי]]), [[עבר הירדן המזרחי]] ([[ליוויאס]]) ואדום "ממערב לנהר הירדן".{{הערה|M. Stern, '''Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol.2, CIV. Ptolemy (Claudius Ptolemaeus), pp. 168-169}}
תלמי מתאר בחיבור "גאוגרפיה" (Geographia, V, 15:1-7) את ארץ יהודה ומציין את הערים [[קיסריה]], [[אנטיפטריס]], [[שומרון (עיר)|סבסטי]], [[פצאליס]], יוליאס ([[בית צידא]]), [[טבריה]], [[ארכלאיס]] ו[[ליוויאס]]. הוא מציין גם את ניאפוליס ([[שכם]]) ומדגיש במיוחד ש[[ירושלים]] כיום (מזמנו של אדריאנוס) נקראת "[[איליה קפיטולינה]]".{{הערה|שם=מנחם שטרן 163}}
 
==ראו גם==