בית גוברין (עיר קדומה) – הבדלי גרסאות

בימיו של המלך [[הורדוס]] (37 עד 4 לפנה"ס) ירשה בית גוברין את העיר [[מרשה]] כבירת חבל אדומיאה (החבלחבל [[אדום (עם)|אדום]], השתרע מדרום [[הר חברון]] ושפלת יהודה עד [[בקעת באר שבע]] ו[[ערד]]). בשנות [[המרד הגדול]] (66 עד 70 לספירה) היה במקום ישוב יהודי שנהרס במסע הכיבוש של [[אספסיאנוס]]. אספסיאנוס הרג כ-10,000 איש מתושבי המקום ושבה כ-1,000. לאחר הכיבוש הרומי נותר בעיר חיל מצב, בזכות תנאי המקום הנוחים לחניית כוחות.

בימי [[המשנה]] והתלמוד הייתה בה קהילה יהודית גדולה, שהעמידה תנאים ואמוראים נודעים{{הערה|1=[[כל מקום ואתר]], בעריכת [[ברוך שראל]], עמוד 56, [[הוצאת כרטא]] ירושלים, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1980}}. במהלך הזמן פחת שיעורם של היהודים ביישוב, והכפר היהודי הפך ליישוב [[רומא העתיקה|רומי]] בעל אוכלוסייה מעורבת. העיר נכללה בתקנתו של רבי [[יהודה הנשיא]] הפוטרת תושבי ערים מעורבות מ[[תרומות ומעשרות]]{{הערה|ירושלמי דמאי פרק ב', הלכה א'}}. באמצע [[המאה השנייה]] הוקם בעיר [[אמפיתיאטרון]] ובהמשך הוקמו [[אמת מים|אמות מים]] - האחת מגיעה מ[[הר חברון]], השנייה הוקמה לאורך הדרך המובילה מהשפלה לירושלים.

בשנת [[200]] העלה הקיסר [[ספטימיוס סוורוס]] את מעמדה של העיר לעיר פוליס, ושינה את שמה ל "אלאותרופוליס" - עיר בני החורין. אז עלה מעמדה של העיר והיא שלטה על מחוז רחב.