מרשה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Razgoren (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
←‏תולדותיה: הוספת מראה מקום אצל יוספוס
שורה 29:
שרידי מקדש אדומי בתוך חצר נמצא בפסגת התל סמוך לקארדו שבמרכז העיר .
 
בימי [[מרד החשמונאים]] ([[המאה ה-2 לפנה"ס]]) היוותה העיר בסיס להתקפות היוונים על צבאו של [[יהודה המכבי]]. השליט החשמונאי [[יוחנן הורקנוס]] כבש את העיר בשנת 112 לפנה"ס, וגייר את תושביה{{הערה|[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[מלחמת היהודים]]''', ספר א, פרק שני, פסקה ו, סעיף 63; '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר יג, פרק ט, פסקה א, סעיף 257.}}. מרשה התנגדה לכיבוש ולגיור וספגה מכה קשה, וכך לאחריו הלכה העיר ודעכה.
 
המצביא הרומי [[פומפיאוס]], שכבש את הארץ בשנת [[63 לפנה"ס]] ניתק את אדומיאה, ובכללה מרשה, מהמדינה היהודית, והחזיר לה את עצמאותה. אולם הבנייה שנחשפה במרשה, אותה ניתן לייחס לתקופה זו, התקופה ההלניסטית המאוחרת, היא דלה מאוד. העיר מרשה חרבה בשנת [[40 לפנה"ס]], על ידי ה[[פרתים]], במסגרת המאבק בין החשמונאים לבין [[הורדוס]] קודם לעלייתו לשלטון. במקום המשיך להתקיים יישוב דליל עד [[המאה השנייה]] לספירה, אך העיר איבדה מחשיבותה, בעוד ששכנתה - [[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]], עלתה לגדולה. במהלך [[מרד בר כוכבא]] (בשנים [[132]]–[[136]]) נחפרו [[מערכות המסתור של בר כוכבא|מחילות בין החללים התת-קרקעיים]] של העיר הקדומה, והמקום שימש כבסיס להתקפות המורדים על הצבא הרומי, וכמקום מסתור.