אימוץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מחיקת משפט שקרי
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 13:
מרבית הילדים נמסרים לאימוץ משום שהוריהם הביולוגיים החליטו שאינם יכולים לדאוג לילד כראוי. במרבית מדינות העולם יש לרשויות החוק סמכות להפקיע ילדים מחזקת הוריהם ולמסרם לאימוץ במשפחה אחרת, או ל[[משפחה אומנת]], במקרים בהם ההורים הביולוגים אינם מסוגלים (לדעת הרשויות) לדאוג לילד כראוי. חלק קטן יחסית מהילדים המאומצים הם יתומים, שהוריהם נפטרו בטרם בגרו הילדים. ב[[יהדות]], אימוץ ילדים יתומים הוא [[מצווה]], אם כי בשונה מהחוק בישראל ובמדינות אחרות בעולם, אימוץ על-פי ההלכה אינו מבטל את הזיקה המשפטית בין הילד לבין הוריו הביולוגיים. חלק אחר הוא ילדים שננטשו בידי הוריהם בבית-החולים לאחר לידתם, בדרך כלל משום שנולדו מחוץ ל[[נישואין]], או שנולדו בעלי [[מום]]. נטישת ילדים בבית החולים מהווה במרבית המדינות [[עבירה פלילית]].
 
במקרים מסוימים ילדים אומצו על ידי משפחות לאחר שהופקעו מרשות הוריהם הביולוגיים בשל יחס פטרוני של השלטון ל[[תרבות]] ההורים. ה[[אבוריגינים]] ב[[אוסטרליה]] סבלו בעבר ממדיניות כזו, כמו גם ה[[אינדיאנים]] ב[[ארצות הברית]] וב[[קנדה]], וילדי עולים תימנים ומזרחים בישראל שנחטפו למטרות שונות: אימוץ אצל משפחות אשכנזיות, ניסויים מדעיים אכזריים ועוד.
 
לעיתים קורה כי הורים, שמסרו את ילדיהם לאימוץ, חוזרים בהם. בחלק ממדינות העולם, חוקי האימוץ מאפשרים פרק-זמן מסוים בו יכולים ההורים הביולוגיים לשנות את דעתם ולקבל את ילדם בחזרה לחזקתם. בשנת [[2004]] הגיע מקרה כזה לכותרות ב[[ישראל]], לאחר שאם ביולוגית ביקשה לקבל את בנה בחזרה, וההורים המאמצים התנגדו להחזירו, והתנהל מאבק משפטי בין הצדדים. למעשה, מאבקים מסוג זה אינם נדירים, אולם בדרך-כלל מוטל עליהם חיסיון משפטי מלא, מתוך שיקולי טובת הילד.