ארנון צדוק – הבדלי גרסאות

צדוק נולד ב[[רמת גן]]. בגיל שמונה איבד את עינו כשירה אבן ב[[רוגטקה]], והאבן שפגעה באחד ממוטות הרוגטקה חזרה ונכנסה לעינו. למרות זאת כשגדל [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]], הוציא [[רישיון נהיגה (ישראל)|רישיון נהיגה]] ושירת כנהג ב[[הקריה|קריה]]. כשהשתחרר למד משחק בבית הספר לאמנויות הבמה "[[בית צבי]]" לאחרולאחר מכן הצטרף לפרויקט התיאטרון של [[נולה צ'לטון]] בעיר [[קריית שמונה]]. ב-[[1980]] שיחק בהצגה "סורגים" של [[תיאטרון חיפה]]. אחד השירים מתוך ההצגה, "[[מאמי (אופרת רוק)|מאמי]]", בביצועו, הפך ללהיט.

בהמשך עבר ל[[קולנוע]]. סרטו הראשון נקראהיה "לא לשידור" (1980), בו שיחק לצד [[גדליה בסר]]. סרטו השני "אות קין" (1982) (מאת ערן פרייס), היה לסרט הבכורה של הבמאי [[אורי ברבש]]. בסרט זה גילם צדוק [[חולה נפש]] המשתחרר מ[[בית חולים|בית החולים]] ונאלץ להתמודד עם העולם האמיתי. שיתוף הפעולה בין שניהם המשיך להתקיים בעודלאורך חמישה סרטים: "[[מאחורי הסורגים]]" (מאת [[ערן פרייס]] ובני ברבש), (1984), "החולמים" (מאת ערן פרייס), (1987), "[[אחד משלנו]]" (1989), "זמן אמת" (1991) ו"מאחורי הסורגים 2" (1992).

הסרט "[[מאחורי הסורגים]]" הקנה לו את הפריצה, לאור הצלחת הסרט בישראל, ולאור היותו מועמד ל[[פרס אוסקר|פרס האוסקר]] האמריקני ב[[פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר|קטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר]]. בסרט זה גילם ביחד עם [[מוחמד בכרי]] אסירים המתמרדים בהנהלתנגד הנהלת ה[[כלא]]. בהמשך כיכב בעוד מספר סרטים שעסקו בבתי כלא ובסרטים העוסקים בהוויה הישראלית.

מלבד סרטיו של ברבש, כיכב צדוק בסרט "[[הדרך לעין חרוד]]" (1990) על פי ספרו של [[עמוס קינן]], שעסק ב[[דיסטופיה]] והיה בזמנו לסרטסרט ייחודי ב[[קולנוע ישראלי|קולנוע הישראלי]], והסרטובסרט "[[צעירים לנצח]]" (1996) בו כיכב לצד שחקנים צעירים כגון [[מיכל זוארץ]] ו[[סער בדישי]]. חברותו רבת השנים עם השחקן [[אורי גבריאל]] הביאהביאה לשיתוף פעולה ביניהם בשלושה סרטים. בנוסף, כמו שחקנים ישראלים רבים ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]], השתתף צדוק במספר סרטים אמריקנים. בין השאר שיחק ב"[[נשר ברזל]]" (1986), סרטו של סידני ג'יי פיורי ("תיק איפקרס") הידוע, בו עשה תפקיד קטן. לעומת זאת, בסרט "לבנון לנצח" (1987), שיחק בתפקיד גדול לצד [[כריסטופר ווקן]]. בשניהם שיחק בתפקידי [[ערבים]].

ב-[[1995]] החל לשתף פעולה עם המפיקבהמפיק דורון ערן, וביים והפיק את סרטו הראשון "לילה לבן", דרמת בית כלא נוספת, שאותהאותה כתב יואב הלוי ובכיכובםובה כיכבו של [[שרון אלכסנדר]] ו[[עידן אלתרמן]]. צדוק עצמו שיחק בתפקיד משני בסרט זה. כעבור שלוש שנים ביים את הסרט "צדק מוחלט", בוובו כיכב לצד [[עפרה חזה]] שעסק ב[[פרשת ילדי תימן|פרשת ילדי תימן החטופים]]. חזה ואמרגנה [[בצלאל אלוני]] סירבו להשתתף בקידום יחסי הציבור של הסרט וביטלו את הקלטת ה[[פסקול]] המתוכנן, כיוון שלטענתם צדוק לא עמד בהבטחותיו אליהם וערך את הסרט בצורה מגמתית המשרתת את רצונותיו בלבד. סרטו השלישי "אינג'יל" (2001) עסק בנערים הנמצאים במוסד לנוער עבריין. בסרט שיחקו כמה שחקנים בראשית דרכם כ[[מיקי גבע]], [[עומר ברנע]] ו[[מיכאל הנגבי]] לצד שחקנים ותיקים כ[[אורי גבריאל]] ו[[לימור גולדשטיין]]. סרט זה צולם ב[[מצלמת וידאו]], ליצירת ממד אותנטי.