אברהם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 134:
ההיסטוריון הרומי [[קלאודיוס כאראקס]] ([[המאה ה-2]] לספירה), כתב שהיהודים נקראים "עברים" על שם "אברמון" – הסבר שנמצא כבר בחיבורו של הסופר היהודי-[[הלניזם|הלניסטי]] [[ארתפנוס]] ([[המאה ה-2 לפנה"ס]]).{{הערה|M. Stern, '''Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol.2, CIII. Claudius Charax of Pergamum, pp. 160–161}}
 
בספרות היוונית והרומית קיבל אברהם מוניטין של [[אסטרולוג]]. את הופעתו המוקדמת של מוניטין זה, ניתן למצוא כבר אצל ארתפנוס, שציין כי היה זה אברהם שלימד את המלך המצרי פרתוטס (Pharethotes) את מדע האסטרולוגיה. מסורת דומה לזו של ארתפנוס, ניתן למצוא אצל הסופר האלמוני הידוע בדרך כלל כפסאודו-[[אופולמוס]]. [[אוסביוס מקיסריה]] שציטט אותם בספרו "[[הכנה לבשורה]]", מציין שבמקורות אחרים נכתב כי טרם הגיעו למצרים, אברהם הכיר גם ל[[פניקים]] את האסטרולוגיה.{{הערה|[http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_pe_09_book9.htm Eusebius, '''Præparatio Evangelica''', Book IX], Chapter XVII, 8; XVIII, 1-2}} במאה ה-2 לספירה, הזכיר האסטרולוג ההלניסטי [[וטיוס ואלנס]] {{אנג|Vettius Valens}}{{הערה|Vettius Valens, '''Anthologiae''', II, 28-29}} את אברהם ("אברמוס" ביוונית) כסמכות אסטרולוגית.{{הערה|M. Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II: CV. Vettius Valens, p. 173}} האסטרולוג הרומאי [[פירמיקוס מטרנוס]] {{אנג|Julius Firmicus Maternus}} (המחצית הראשונה של [[המאה ה-4]]) מזכיר בחיבורו האסטרולוגי את אברהם ארבע פעמים{{הערה|Firmicus Maternus, '''Mathesis''', IV, Prooemium, 5; 17:2; 17:5; 18:1}} כסמכות אסטרולוגית, כאשר בראשונה מביניהן הוא מציין את שמו לצד סופרים אסטרולוגים ידועים.{{הערה|M. Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II: CXXXIII. Firmicus Maternus, p. 492}}
 
ב[[היסטוריה אוגוסטה]] מסופר שהקיסר הרומאי [[אלכסנדר סוורוס]] החזיק פסלים של "נפשות קדושות ביותר", ובהן אברהם.{{הערה|ההיסטוריה אוגוסטה, '''חיי סוורוס אלכסנדר''', [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Historia_Augusta/Severus_Alexander/2*.html#29.2 פרק כט, סעיף 2]. תרגום: [[דוד גולן]], '''הקיסרים הסוורים''', עמ' 402.}}