אפיאנוס – הבדלי גרסאות

:{{ציטוטון|הרומאים, ללא קרב, השתלטו על [[קיליקיה]], סוריה הפנימית ו[[חילת סוריה]], [[פיניקים|פיניקיה]], פלשתינה, וכל שאר הארצות הנושאות את השם הסורי מ[[הפרת]] ועד למצרים ו[[הים התיכון|הים]]. רק האומה היהודית בלבד עדיין התנגדה ופומפיוס ניצח אותם, שלח את מלכם [[אריסטובולוס השני|אריסטובולוס]] לרומא והרס את העיר הגדולה ביותר שלהם, והקדושה ביותר להם - [[ירושלים בתקופת בית שני|ירושלים]]. עיר זו כבר נהרסה בידי [[תלמי הראשון|תלמי]], מלך מצרים הראשון. לאחר שנבנתה מחדש הרסה שוב [[אספסיינוס]], ועוד פעם אחת - הדריינוס בימינו. בשל מרידות אלו, [[מס גולגולת|מס הגולגולת]] שהוטל על כל היהודים כבד יותר מזה שהוטל על כל עמי הסביבה}}.{{הערה|Appian,[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.01.0230%3Atext%3DSyr.%3Achapter%3D8%3Asection%3D50 Syriacus Liber, 50:251-253]; תרגום חופשי. תרגום הקטע "פומפיוס... הדריינוס בימינו" הוא מתוך: אפיאנוס, תולדות רומא: המלחמות הסורית, 50, בתרגום [[שמואל ייבין|ש' ייבין]].}}

אפיאנוס מתיחס לכיבוש ירושלים בזמן אריסטובולוס גם בספר על מלחמות מיתרידטס.{{הערה|Appian, Mithridaticus Liber, 106:498-499; 114:556; 115:562}} בספר הזה הוא מתאר את ה[[טריומף (מצעד ניצחון)]] של פומפיוס בסוף ספטמבר 61 לפנה"ס, בו צעדו המלכים השבויים ובהם גם "אריסטובולוס, מלך היהודים", שהיה היחיד מבין המלכים שהוצא להורג בטקס.{{הערה|Appian, Mithridaticus Liber, 117:571-573; 576-578}} אלא שאריסטובולוס לא הוצא להורג מיד, ואפילו המשיך למלא תפקיד פעיל בהיסטוריה היהודית במשך שנים רבות, עד הרעלתו בשנת 49 לפנה"ס על ידי תומכיו של פומפיוס.{{הערה|M. Stern, '''Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol.2, CVII. Appian of Alexandria, p. 184}}