ישראלית שפה יפה – הבדלי גרסאות

[[בני ציפר]] ביקר את אופן השיווק של הספר, וכתב בין היתר: "מאז יצא לאור הספר "ישראלית שפה יפה", ומחברו, הפרופסור הצעיר גלעד צוקרמן, בא לכבדנו בביקור מולדת ממקום מגוריו בבריסביין,{{הערה|1=צוקרמן נמצא בארץ שלושה-ארבעה חודשים בשנה, כך אמר ב"[[7 ימים]]", [[12 בדצמבר]] [[2008]]}} ולהרצות באוזנינו את עיקרי מהפכת הלשון שלו, אין בזמן האחרון כלי תקשורת אחד שלא תמצא בו ביום מסוים ריאיון עם, או שיחה עם, או הגיג של הפרופסור [...] הגיע הזמן, באמת, שמלומדים ישובו אל מגדל השן שממנו באו.".{{הערה|{{הארץ|בני ציפר|בני ציפר נגד הוולקנו|1.1368366|19 בדצמבר 2008}}}}

 

 

{{ציטוט|תוכן="הוא אוהב מאוד להקניט ולקרוא תיגר על מוסדות הלשון בארץ. לצורך העניין, הוא לקח תאוריות ישנות נושנות והלביש אותן בעטיפה חדשה. הוא מנצל את העובדה שלא כולם יודעים שכבר בשנות ה-20 בגרמניה היו גרמנים "הבראיסטים" שהתייחסו לציבור העברי המתחדש בארץ ישראל בספקנות מסוימת, הטילו ספק בלגיטימיות של המפעל הציוני ואמרו שהעברית המתחדשת היא שפה אירופית שהתחפשה לשפה שמית. הוא מוכר את הסחורה הישנה הזאת כאילו הוא מוכר את הצעקה האחרונה מפריז או מניו יורק [...]. העברית החדשה היא המשך כמעט ישיר של השלבים הקודמים של העברית. ההשפעה של היידיש על העברית היא צדדית, אבל צוקרמן הופך אותה למרכזית. כנראה שהפוסט-ציונים למיניהם מאוד אוהבים לשמוע אותו, כי הם רואים בדעות ובטענות שלו איזשהו נימוק לתרגיל שלהם לעשות דה-קונסטרוקציה של מדינת ישראל והמפעל הציוני.{{הערה|1=לדוגמה, ב-[[2005]] כתב צוקרמן ב"[[מעריב]]": "מוטב שנשתחרר מעט מכבלי ההיסטוריה, ונגדיר את עצמנו כישראלים".}} [...]"|מקור = פרופ' [[סיריל אסלנוב]], יו"ר המכון לתרבות המערב באוניברסיטה העברית, "[[7 ימים]]", [[12 בדצמבר]] [[2008]]}}