פגניות – הבדלי גרסאות

אף שהתרבות הפגנית נשכחה בחלקים גדולים של העולם, עדיין קיימות שאריות פגניות לא מעטות בתרבות העכשווית, במנהגים ובשפה. במיוחד ניכר רישומם של שמות אלים אף בתרבויות המונותאיסטיות השונות. שמות חודשים עבריים מסוימים כתמוז, אדר, כמו גם שמות גיבורים יהודיים כמו [[מרדכי היהודי|מרדכי]] (מורדוך), אסתר (אשתר) ועוד, הם למעשה שמות של אלים [[בבל|בבליים]] של אותה תקופה. יש שטענו שהשם "אלוהים" ברבים הוא שריד לתקופה הפגנית; לדעת אחרים זוהי תופעה לשונית של "[[ריבוי של כבוד]]" {{אנ|pluralis majestatis}}, ומתרחשת לאו דווקא ביחס לאלוהות (לדוגמה: "אני הבעל'''ים''' של רכב זה"){{הערה|פירוש ה[[אבן עזרא]] על בראשית א' א': ''"אחר שמצאנו 'אלוה', ידענו כי 'אלהים' לשון רבים. ושורש זה – מדרך הלשון, כי כל לשון יש לו דרך כבוד... ובלשון הקודש – דרך כבוד לומר על הגדול לשון רבים, כמו אדונים ובעלים"''. כמו כן בפירוש [[רש"י]] על בראשית כ' י"ג, וכן על בראשית ל"ה ז', שלשון [[מרות]] הוא בלשון רבים.}}. בשפה העברית מוטמעים שמות אלים רבים וביניהם: אל, שחר, שלם, מות, ים, בעל, רשף, עשרת, כושר, חורון, ענת, וסער, אך לפחות בחלקם ככל הנראה שם האל נבע מהמקור ה[[שפה אם|פרוטו-שמי]] לדבר שייחד אותו, ולא ששם הדבר נבע מכינוי האל{{הערה|1=כמו ב-"ים", או "אל" שמשמעותו היסודית היא כוח, לדוגמה בביטויים ''"יש/אין לאל ידו"''.}}.