חסידות בעלז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יענער (שיחה | תרומות)
כמו כל מי שהקים חסידות
שורה 7:
 
==תולדות חסידות בעלז עד השואה==
חסידות בעלז הוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה [[בלז]] שב[[גליציה המזרחית]] (כיום: [[אוקראינה]]), בידי אדמו"רה הראשון, רבי [[שלום רוקח]], שהיה תלמידם של [[החוזה מלובלין]], רבי [[אורי מסטרליסק]] ו[[המגיד מלוצק]]. רבי שלום גיבש סביבו קבוצת תלמידים וחסידים, שהפכו ל[[חצר חסידית]], בהמשך יזם בניית [[בית כנסת]] גדול במרכז העיירה, ואף השתתף במו ידיו בבניית בית הכנסתבבנייתו. רבי שלוםהוא התבטא: "בעלזא וועט זיין א ווינקל פאר תורה און יראת שמים ביז משיח וועט קומען" (בעלז תהיה פינה של [[תלמוד תורה (מצווה)|תורה]] ו[[יראת השם|יראת שמיים]] עד ביאת ה[[משיח]])<ref>על פי גירסה אחרת התבטא רבי שלום "בעלזא וועט זיין א ווינקל וואס מ'וועט וויסן פון גאט ברוך הוא ביז משיח וועט קומען" (בעלזא תהיה פינה שיידעו בה מהקב"ה עד ביאת המשיח).</ref>. אמרה זו בולטת בחסידות.
 
לאחר פטירתו של רבי שלום, בשנת [[1855]], ירש אותו בנו, רבי [[יהושע רוקח]], אף שהיה צעיר הבנים. הוא היה פעיל בענייני הכלל ובימיו הפכה חסידות בעלז לאחת החסידויות הגדולות. אלפים באו [[ברכה (של מנהיג דתי)|להתברך]] מפיו. ניהל מלחמה אידאולוגית ב[[תנועת ההשכלה היהודית|תנועת ההשכלה]] ובגורמים ליברליים בקרב יהדות גליציה, בעיקר מפלגת "[[חברת שומר ישראל|שומר ישראל]]". תחת הנהגת [[שמעון סופר (מכתב סופר)|המכתב סופר]], היה ממקימי סיעת "מחזיקי הדת" האורתודוקסית.