מירי אלוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tamiravr (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
Tamiravr (שיחה | תרומות)
תגיות: קישור שגוי עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 42:
 
===שנות השמונים===
בראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] הופיעה אלוני בערב שערך והפיק מי שלימים הפך בעלה, [[שמואל אומני]], "נשים על פי ברכט", וזכתה להצלחה מרובה. רק בשנת [[1987|1985]] הקליטה את אלבום הסולו השני שלה - '''"טיפה אהבה"''', גם הוא בהפקה בפועל של שמואל אומני, והפקה מוסיקלית של גרי אקשטיין. מתוך האלבום בלטו השירים: "כמו האמונה" שכתבו [[שמוליק קלוסקי]] ואלי סמרי ואשר התחרה בתחרות ה[[קדם -אירוויזיון 1986]], "מוכרחים להיות שמח", ואחד משירי הזיכרון המצמררים ביותר שנכתבו על ידי [[עמנואל צבר]] ו[[יאיר רוזנבלום]] "[[ברית דמים]]" (המוכר גם בשמות "על דעת המקום" ו"היובלים והראלים") המספר את סיפור נפילתם של שני חיילים מ[[שכונת תלפיות]], ששניהם נקראים יובל הראל, במהלך [[מלחמת לבנון הראשונה]]. אלוני הקדישה אותו לכל "היובלים שלא זכו להגיע אל הים". שיר חדש שליווה את צאת האלבום הוא "מכאן ועד מתי" שכתבו [[שמוליק קלוסקי]] ו[[יאיר קלינגר]]. באלבום מופיעה גם גרסה בעיבודו של [[גרי אקשטיין]] ל"שיר לשלום", המזוהה ביותר עם אלוני עוד מימי להקת הנח"ל. מאוחר יותר הקליטה אותו ב[[ערבית]] גם עם הכנר והזמר הערבי [[סמיר שוקרי]]. האלבום זכה להצלחה במידה מסוימת ומאוחר יותר יצא על גבי [[תקליטור|דיסק]] (עם פרטים שונים על השירים מאלה שנמצאים בגרסת התקליט).
 
===משנות התשעים ועד היום===