עמנואל רינגלבלום – הבדלי גרסאות

עמנואל רינגלבלום נולד ב-[[1900]] ב[[שטעטל|עיירה]] [[בוצ'אץ']] שבחבל [[גליציה המזרחית]], למשפחת סוחרים. בגיל 12 התייתם מאמו, ובשנות המצוקה של [[מלחמת העולם הראשונה]] עקר עם משפחתו לעיר [[נובי סונץ'|נובי סוֹנְץ']]. שם הצטרף למפלגת [[פועלי ציון שמאל|פועלי-ציון שמאל]], ודיבר בזכות השימוש ביידיש כשפה המייצגת את היהדות החילונית בפולין. ב-1919 היגר ל[[ורשה]] על מנת ללמוד רפואה באוניברסיטת ורשה, אך סורב בשל חוקי ה"[[נומרוס קלאוזוס]]". רינגלבלום הגיש בקשה מחודשת והתקבל ללימודי היסטוריה<ref>{{צ-ספר|מחבר=שמואל ד' קאסוב|שם=מי יכתוב את ההיסטוריה שלנו: מבט חדש על עונג-שבת - הארכיון היהודי החשוב מגטו ורשה|מתרגם=עדי מרקוזה-הס|מו"ל=יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ו-כנרת, זמורה-ביתן, דביר|שנת הוצאה=2014|עמ=29-36}}</ref>. ב-[[1927]] קיבל רינגלבלום, היסטוריון צעיר ומצטיין בתחום חקר תולדות יהדות פולין, את תואר ה[[דוקטור]]. עסק בהוראה והשתתף בעבודות מחקר במסגרת "[[ייוו"א]]" ונודע גם כהיסטוריון המתמחה בהיסטוריה של יהודי פולין ב[[ימי הביניים]] ו[[המאה ה-18]]. רינגלבלום לא הסתפק בפעילות אקדמית אלא היה פעיל במספר ארגונים פוליטיים וחברתיים כגון [[פועלי ציון שמאל]] ו[[הג'וינט]]. בין פעולותיו העיקריות היה סיוע ליהודים ש[[גירוש זבונשין|גורשו]] מ[[גרמניה]] ב-[[1938]] ו-[[1939]].