ויקיפדיה

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים (תג) (דיון)
מ זוטות
שורה 1:
{{מפנה|מע"צ|פרשה שבה זוכו מורשעים בדין בישראל|כנופיית מע"צ}}
{{חברה מסחרית
| שם = נתיבי ישראל -– החברה הלאומית לתשתיות תחבורה
| סמל = [[קובץ:Netivei Israel Logo.png|מרכז|240px]]
| תמונה = [[קובץ:בית נתיבי ישראל.jpg|ממוזער|בית נתיבי ישראל]]
| כיתוב = בניין המשרדים הראשי של החברה, ב[[אור יהודה]]
| סוג = [[חברה ממשלתית]]
| סיסמה =
| שנת הקמה = 1921 ומחדש בשנת 2012
| פירוק החברה =
| חברת אם =
| משרד ראשי = [[אור יהודה]]
| מיקום המטה =
| מייסדים = [[המנדט הבריטי]]
| שליטה בחברה =
| בעלות = מדינת ישראל
| אנשי מפתח = מנכ"ל: [[ניסים פרץ]]
| ענפי תעשייה = פיתוח תשתיות תחבורה (כבישים, מסילות רכבת, שדות תעופה)
| מוצרים עיקריים =
| שווי =
| הכנסה =
| רווח =
| עובדים = 415 (2018)
| דף הבית = [http://www.iroads.co.il www.iroads.co.il]
שורה 27:
[[קובץ:Maaz old first logo israel.png|שמאל|ממוזער|250px|סמליל "מ.ע.צ.", אשר שימש את החברה עד שנת 2004]]
[[קובץ:Maats Hayarkon bridge 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעולות מ.ע.צ. להקמת [[גשר הירקון]], [[שנות ה-50 של המאה ה-20]]]]
'''נתיבי ישראל -– החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ''' היא [[חברה ממשלתית]] האחראית לפיתוח תשתיות התחבורה ב[[ישראל]]. החברה עוסקת ב[[תכנון (הנדסה וכלכלה)|תכנון]], פיתוח ואחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים בישראל, לרבות [[מחלף|מחלפים]] ו[[גשר]]ים וכן פיתוח והקמה של מסילות רכבת בישראל (עבור רכבת ישראל) ובניית שדה התעופה הבינ"ל החדש העתידי של ישראל (משלים לנתב"ג, המיועד לטיסת Low Cost).
 
החברה הוקמה בשנת 1921 על ידי המנדט הבריטי ששלט בארץ באותה תקופה תחת השם (P.W.D. (Public Works Department, ומקום המדינה בשנת 1948 תחת השם העברי מ.ע.צ. (מחלקת עבודות ציבוריות). מקום המדינה ועד שנת 2004 הייתה מ.ע.צ. יחידה במשרדי ממשלה שנים (מ- 1980 הייתה יחידת סמך במשרד התחבורה), ומ- 2004 הפכה להיות חברהלחברה ממשלתית תחת השם "מ.ע.צ. -– החברה הלאומית לדרכים בישראל".
 
מאז הפכה לחברה ממשלתית ב-2004, לחברה מבנה "רזה" של חברה מנהלת בלבד, המנהלת את ספקיה (מנהלי פרויקטים, מתכננים, וקבלנים) באמצעות מיקור חוץ, לאחר זכייה במכרזים לביצוע עבודות החברה, ולפיכך איננה מעסיקה ישירות כח אדם לביצוע העבודות ו/או מחזיקה בכלים הנדסיים ובציוד הנדסי כבד.
 
בשנת 2012, בעקבות החלטת ממשלה, שונה שם החברה ל"נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ", והוחלט כי החברה תהיה אחראית על פיתוח תשתיות תחבורה נוספות (כגון: מסילות רכבת והקמת שדה תעופה) ולא רק על הכבישים הבינעירוניים במדינה.
 
==תחומי פעילות==
באחריות החברה כבישים באורך כולל של כ- 8,000 [[מטר|קילומטר]]. בנוסף החברת מתחזקת כ- 1300 גשרים ומנהרות, 105 מחלפים, 2200 צמתים, 5600 ק"מ של מעקות בטיחות, 18,500 נקודות מאור בכבישים, 95,000 תמרורים ושלטים, 18,500 אלף דונם של שטחי גינון, ומתפעלת למעלה מ-150 מצלמות לניהול ובקרת תנועה.
 
חברת נתיבי ישראל פועלת לפי תוכניות רב שנתיות שמאושרות על ידי משרד התחבורה ומשרד האוצר. התוכנית הרב שנתית הראשונה הייתה בין השנים 2006-20102006–2010, התוכנית השנייה הייתה בין השנים 2011-20162011–2016, וכיום החברה פועלת תחת תוכנית חומש שלישית לשנים 2017-20212017–2021 כאשר היקף תקציב החברה לתוכנית זו הוא למעלה מ-50 מיליארד ש"ח.
 
תוכנית החומש הנוכחית של החברה, שמה דגש על ההיבטים הבאים:
 
* חיבור הפריפריה למרכז
* מתן עדיפות לתחבורה ציבורית
שורה 49 ⟵ 48:
* פתרונות חכמים לניהול ולבקרת התנועה
 
החברה אחראית על כמעט כל ההכבישים הבינעירוניים במדינה, לצד חברות נוספות האחראיות על הכבישים המרכזיים במרחבים המטרופוליניים (יפה-נוף ב[[חיפה]] -– האחראית על מנהרות הכרמל, [[חברת נתיבי איילון]] ב[[גוש דן]] -– האחראית על נתיבי איילון, ומוריה ב[[ירושלים]] -– האחראית על כביש 50, בגין) ולצד [[חברת כביש חוצה ישראל]], האחראית על [[כביש 6]], ו[[חברת נתיבי היובל]], האחראית על [[כביש 431]].
 
כאמור, משנת 2012 קיבלה החברה אחריות לתכנון קווי מסילות רכבת חדשים:
 
*[[קו הרכבת לאילת]]
*[[מסילת העמק]]
שורה 59 ⟵ 57:
*[[מסילת הגליל]] ([[עפולה]] - [[טבריה]] - [[עמיעד]])
*המסילה הרביעית במקביל לנתיבי איילון
*[[המסילה המזרחית]] אשר תחבר את [[לוד]], [[ראש העין]], [[חדרה]] ובהמשך יווצר קשר ביניהם ובין [[רכבת העמק|מסילת העמק]] המתוכננת דרך [[מסילת עירון]]{{הערה|1=[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2016/Pages/dec1838.aspx פיתוח מסילה מזרחית לרכבת הכבדה], סעיף 8 בהחלטהמתוך מספר{{החלטת ממשלה|2016|1838|תכנית שלהשקעה הממשלהרב שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים}},, מיום 11 באוגוסט 2016}}.
 
כמו כן קיבלה החברה בשיתוף עם [[רכבת ישראל]], אחריות על מימוש [[פרויקט חישמול הרכבת]] בקווים שהיא מקימה.
 
בנוסף, בחברה הוקמה מנהלת מקצועית האמונה על הקמת שדה התעופה הבינלאומי החדש של ישראל, שעתיד לקום בשנים הקרובות, ויהיה שדה משלים לנתב"ג, בעיקר עבור טיסות Low Cost.
 
[[קובץ:Maatz_1950.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עובדים של מ.ע.צ. ב[[מעלה עקרבים]], [[1950]]]]
[[קובץ:מעצ סוללים כביש לאילת 1957 גנזך המדינה אוסף יהודה איזנשטרק.jpg|שמאל|250px|ממוזער|עובדי מ.ע.צ. סוללים את הכביש ל[[אילת]], 1957]]
[[קובץ:מעצ אנדרטה לנופלים.jpg|שמאל|250px|ממוזער|אנדרטה לזכר עובדי מ.ע.צ. שנפלו במערכות ישראל ובפעולות איבה; ניצבת בצדי [[גשר עד הלום]]]]
==מבנה החברה==
מטה החברה שוכן ב[[אור יהודה]], בו מועסקים רוב עובדי החברה בתשע חטיבות שונות: 1. הנדסה ופיתוח, 2. תפעול ואחזקה, 3. חטיבה רכבתית, 4. מנהלת הקמת שדה תעופה, 5. כספים, 6. משאבים ומינהל, 7. לשכה משפטית, 8. חוזים והתקשרויות, 9. חדשנות.
 
בנוסף, בתוך חטיבת התפעול והאחזקה מועסקים עובדים בארבעה מרחבים ברחבי הארץ: במרכז - בסמיכות למחלף גן רווה, בצפון - בנצרת, בדרום - בבאר שבע וביו"ש - במעלה אדומים.
שורה 82 ⟵ 81:
במהלך השנים פיתחה מ.ע.צ. אמצעי בטיחות חדשים כדי לשפר את רמת ה[[בטיחות]] בכבישים ולמנוע [[תאונת דרכים|תאונות דרכים]]. כך למשל פיתחה טכנולוגיית כביש שקיבלה את הכינוי "כביש סלחני", המאפשר לנהגים שנקלעו למצב מצוקה בדרך (סטייה מנתיב או סיבוב חד) לשוב ל"דרך הישר" באמצעות מבנה הנדסי מיוחד של הכביש ובאמצעות אביזרי בטיחות שהותקנו לאורכו – מעקות הפרדה, שוליים מיוצבים ועוד.
 
מ.ע.צ. עברה לאורך השנים בין משרדים ממשלתיים שונים. עם קום המדינה הייתה מ.ע.צ. כפופה למשרד הפיתוח, אך מינואר 1949 הוכפפה למשרד העבודה מתוך הבנה שמרבית כוח העבודה של החברה יגיע מקרב העולים החדשים שנהרו לארץ באותם ימים. לאור הפעילות הרבה של מ.ע.צ. בבניית מוסדות שלטון בארץ, הוחלט בשנת 1977 להכפיפה למשרד השיכון והבינוי. עם זאת, בשנת 1980 הוחלט על סגירת אגף "מבני ציבור" במ.ע.צ. והחברה התמקדה החל משנה זו בפיתוח תשתית הכבישים הבינעירוניים בלבד. בין השנים 1996-19991996–1999 הוכפפה מ.ע.צ. למשרד התשתיות הלאומיות, והחל משנת 1999 הוכפפה למשרד התחבורה. בשנת [[2004]], מתוך רצון לייעל את החברה, הפסיקה מ.ע.צ. להיות יחידת סמך במשרד התחבורה, והפכה ל[[חברה ממשלתית]] בשם "'''מ.ע.צ. - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ'''". החברה קיבלה תחת אחריותה את כל מערכת הכבישים הבינעירוניים, ניהול ובקרת תנועה, תכנון, פיתוח ותחזוקת הדרכים ובטיחותן. [[אלכס ויז'ניצר]], מנכ"ל מ.ע.צ. לשעבר, עמד בראש החברה החדשה והיה מנהלה הכללי עד לשנת 2010. מחליפו היה האדריכל שי ברס, לשעבר מנכ"ל [[חברת נתיבי איילון]].
 
בעקבות החלטת ממשלה, החל מנובמבר 2012 שונה שמה של החברה ל"נתיבי ישראל, החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ" והחברה הרחיבה את פעילותה לתשתיות תחבורה נוספות מעבר לפיתוח הכבישים הבינעירוניים בישראל, והחלה לפתח מסילות רכבת חדשות (לתפעול "רכבת ישראל") וכיום אמונה גם על בניית שדה תעופה בינ"ל נוסף בישראל.
 
בנובמבר [[2015]], בתום חקירה סמויה של יחידת [[להב 433]], נעצרו ארבעה עובדי נתיבי ישראל, שלושה מנהלים לשעבר ו-11 נותני שירותים לחברה, בהם אלכס ויז'ניצר ושי ברס וחבר הכנסת לשעבר [[מיכאל גורלובסקי]]{{הערה|{{כלכליסט|זוהר שחר לוי|הוארך מעצרם של 18 חשודים בפרשת נתיבי ישראל, בהם בתו של השר לשעבר דוד לוי|3672530|3 בנובמבר 2015}}}}. המשטרה ייחסה לבכירים שנעצרו קבלת [[שוחד]] וטובות הנאה בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, בתרומה לקידום העסקתם של ספקים חיצוניים מסוימים{{הערה|{{ynet|אלי סניור|פרסום ראשון: בכירים ב"נתיבי ישראל" חשודים בשוחד, גם ח"כ לשעבר נעצר|4719611|[[2 בנובמבר]] 2015}}}}. בתום החקירה, שכונתה "פרשה 618", זומנו ל[[שימוע]] לפני העמדה לדין 30 חשודים ו-13 חברות{{הערה|[http://www.justice.gov.il/Pubilcations/News/Pages/Case618Oct17.aspx 30 חשודים ו-13 חברות זומנו לשימוע בפרשה 618 ("נתיבי ישראל")], באתר [[משרד המשפטים]], 25 באוקטובר 2017}}.
 
מאז פרשייה זו, מונה בסוף שנת 2015 מנכ"ל חדש לחברה -, תא"ל (מיל') [[ניסים פרץ]], התחלפו בכירים רבים בחברה, וכיום החברה פועלת לפי אמות מידה קפדניות של שקיפות ומקצועיות.
 
כיום, החברה משקיעה משאבים רבים בפיתוח מערכות ניהול תנועה חכמה בכבישים, חדשנות, השקעה בפיתוח נתיבים לתחבורה ציבורית, קשרי קהילה, אינטגרציה וקישוריות בין אמצעי תחבורה שונים (תחבורה ציבורית, רכביםרכב פרטייםפרטי, אופניים והליכה ברגל), ומשקיעה רבות בתחום האחריות התאגידית, ומחשבה על הסביבה בפיתוח תשתיות התחבורה.
 
==לקריאה נוספת==
* פריצקי, ש. (עורך), '''מ.ע.צ. -– ספר העשור''', הוצאת מ.ע.צ., משרד העבודה, ירושלים, 1959
* רייכמן, ש. ובראשי, ד., '''התפתחות רשת הכבישים הבנעירוניים בישראל בשנים 1948-19701948–1970''', מכון ישראלי לתכנון ומחקר תחבורה, ירושלים, 1972
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/נתיבי_ישראל_-_החברה_הלאומית_לתשתיות_תחבורה"