קול ציון הלוחמת – הבדלי גרסאות

 

בשידור אחר, הופנה הכעס הרב כלפי המשטר הבריטי שהתעלם משואת היהודים באירופה והתעקש לא להקל בתנאי העלייה: "בפרוץ המלחמה הכריז עם ישראל על לויאליות כלפי ממשלת בריטניה, כדי לעזור לה במיגור אויב העולם וישראל... בריטניה הגדולה התכחשה לידידות זו... עם ישראל לא ישכח את הבגידה..."{{הערה|שם=avishay2}}. במקביל, החליטה מפקדת האצ"ל לחדש את מערכת התעמולה נגד השלטון הבריטי בארץ ולהפעיל שוב, את קול ציון הלוחמת ביתר שאת. עבודת בניית המשדר החדש בוצעה בחשאיות בדירתה של אסתר רזיאל נאור בת"א. ב-4.2.1944 שודרה הכרזת המרד נגד שלטון הבריטים בארץ ישראל.{{הערה|שם=avishay1}}

 

==תפיסת המשדר על ידי הבריטים==

האזהרה השנייה הועילה כי מאותו רגע הבריטים לא הפעילו כוחות מזוינים נגד מפעילי התחנה. היה ביכולתם לעלות על עקבות השידור ולשתק את התחנה אך לשם כך היה עליהם להיחשף ולהסתכן בעימותים ישירים, ללא עזרה של טנק או שריון, מול אנשי האבטחה היהודיים והבריטים נמנעו מהתנגשות חזיתית. למרות זאת, הם החליטו לנסות ולשתק את שידור התחנה על ידי שימוש בשיטות הפרעה שונות. הם הפעילו משדר בעל עוצמה חזקה אשר היה מגלה את תדר השידור ומשמיע צלילים צורמים בטונים גבוהים שהפריעו מאוד לשידור התקין של התחנה.

בתחילת 1947, נבנתה תחנת שידור מרכזית ברחוב בן יהודה בת"א שכללה משדר 200 וואט. מפעילי התחנה הוציאו הודעה בדבר הפרעות הבריטים לשידור וברגע שהפרעות אלו מתחילות יש לעבור מיידית לתדר שונה שייקבע מראש. למורת רוחם של הבריטים, המכשירים בהם השתמשו היו מכוונים לתדרים קבועים מבלי יכולת לשנותם ולכן ברגע שתדר התחנה שונה, הם נותרו חסרי אונים.{{הערה|שם=avishay2}}

 

==השידורים לחו"ל וסופה של קול ציון הלוחמת==