הבדלים בין גרסאות בדף "אלברכט דירר"

←‏חייו: עיצוב, קישורים פנימיים, הגהה
(←‏חייו: עיצוב, קישורים פנימיים, הגהה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ציורו הראשון שנשמר היה [[דיוקן עצמי]] שאותו צייר כבר בגיל 13. דירר למד בבית הספר הלאטיני סנט לורנץ בנירנברג, ובמקביל למד צורפות כשוליה אצל אביו. בגיל 15, התקבל כשוליה אצל [[מיכאל וולגמוט]], הצייר הנודע ביותר בנירנברג, שצייר בסגנון גותי מאוחר, ועסק גם בהדפסי עץ לעיטור העיתון "נירנברג כרוניקל" (בתקופת הרנסאנס, הייתה גרמניה מרכז [[דפוס]] והוצאה לאור). דירר למד ממנו ציור כשלוש שנים, וכן את טכניקת הדפס העץ ו[[ריקוע נחושת]].
 
===מסע ראשון===
'''נסיעתומסעו הראשונההראשון ב-[[1492]] היה לערי ה[[ריין]] העליון:''' ב-[[1492]] נסע, ל[[בזל]] ול[[שטרסבורג]],. כחלק מה-Wanderjahre (נסיעה שהייתה נהוגה על-מנת להצטרף ל[[גילדה|גילדת]] הציירים), שם למד והתאמן בריקועי מתכת, בטכניקות תכנון וייצור של מכשירים להדפסי עץ, ועסק לפרנסתו גם בעיטור ספרים ועיתונים.
 
ב-[[1494]] חזר לנירנברג ונישא לאגנס פריי, בתו של מכונאי וסוחר מכשירים מנירנברג, בשידוך שהכינו לו הוריו במהלך נסיעתו. נישואים אלה איפשרו לדירר ליהנות מרווחה כלכלית יחסית וממעמד חברתי. יחסיו עם אשתו אינם ברורים, ולזוג לא היו ילדים.
 
===מסעות לאיטליה===
בסתיו [[1494]] יצא, ללא אשתו, ל'''מסעולמסעו הראשון ב[[איטליה]]''', ושהה בה כחצי שנה, בעיקר ב[[ונציה|וונציה]]. במסעו זה למד את הטכניקה והפילוסופיה של [[הרנסאנס האיטלקי]], ואת יסודות הפרספקטיבה כפי שנתפסה על ידי ציירים איטלקים כמנטגנה, אנטוניו פולאיולו, לורנצו די קרדי ואחרים.
 
באביב [[1495]] חזר לנירנברג, פתח סטודיו משלו, ובעשר השנים הבאות יצר בה רבות מיצירותיו הנודעות.
 
האמן הוונציאני [[יאקופו דה ברבארי]], אותו פגש במהלך שהותו בוונציה, הגיע לנירנברג ב-[[1500]], והשפיע על דירר בתפישה מתקדמת יותר בכל מה שקשור ל[[פרספקטיבה]], [[אנטומיה]], ו[[יחס ישר|פרופורציות]], מה שהמריץ את דיררהאחרון להמשיך ולחקור נושאים אלה בעצמו. הואדירר החל סדרהבסדרה של עבודות ניסיוניות על פרופורציות אנושיות, ויצר את הדפס העץ "אדם וחוה" ב-[[1504]], בו ניכרת הבנתו המעמיקה את המשטחים והפרופורציות בגוף האדם.
 
ב-[[1505]] יצא ל'''מסעולמסעו השני באיטליה''' ושהה בה כשנתיים. בתקופה זו פגש בוונציה את [[ג'ובאני בליני]] ואמנים אחרים, והתמקד בציורי צבע, בעיקר על בדי פשתן. באותה עת תחריטי העץ וריקועי הנחושת של דירר כבר נהיו פופולריים למדי, ורבים מהם הועתקו. בזמן שהותו בוונציה קיבל דירר תרומה כספית נכבדה מהקהילה הגרמנית בוונציה על ציורו "משתה זרי השושנים" בכנסיית סנט ברתולומיאו (בהמשך נרכש הציור על ידי הקיסר [[רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|רודולף השני]] ונלקח ל[[פראג]]).
 
ב-[[1507]] חזר דירר לנירנברג ושהה בה עד [[1520]]. שמו כצייר מחונן ורבגוני נפוץ בכל רחבי אירופה, הוא היה בידידות עם רבים מהציירים הנחשבים בתקופתו, כולל [[רפאל (צייר)|רפאל]], וצייר בשנים אלו כמה מציורי הצבע הנחשבים ביותר שלו. בתקופה זו אף ערך ניסויים בחריטה ובצריבה על משטחי מתכת ו[[אבץ]]. דירר היה צייר החצר של הקיסר [[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|מקסימיליאן הראשון]] וקיבל ממנו מלגה שנתית. הוא עיטר את "שער הניצחון" של הקיסר, עיטר את ספר התפילות שלו, וצייר את דיוקנו ([[1519]]) זמן קצר לפני מותו של הקיסר.
 
===מסע לארצות השפלה===
'''מסעו הרביעי - ארצות השפלה:''' בקיץ [[1520]] נודע לדירר ש[[קרל החמישי]], ממשיכו של מקסימיליאן, מגיע ל[[אאכן]] מ[[ספרד]] לטקס הכתרתו כקיסר. דירר ביקש לפגוש את הקיסר על מנת שימשיך לתמוך בו. מצויד בעבודותיו האחרונות, שאת חלקן מכר כדי לממן את נסיעתו, הגיע דירר לאאכן, ומשם המשיך לארצותל[[ארצות השפלה]]. ביומן שכתב מתאר דירר בפירוט רב את מסעו, ואת קבלת הפנים החמה שלה זכה מאמנים [[פלמים|פלמיים]]. הפגישה עם קרל החמישי הייתה מוצלחת, והקיסר אכן המשיך לתמוך בו כספית. בעת שהותו ב[[אנטוורפן]] שלח ידו גם בריקועי כסף וברישומי גיר ופחם.
 
ביולי [[1521]] חזר לנירנברג, אלא שאז כבר סבל ממחלה שפגעה בכושרו עד סוף ימיו. בתקופה זו לא יצר יצירות נחשבות, הן בשל מחלתו, ובעיקר מכיוון שהקדיש את מרבית זמנו לכתיבת ספרים בנושאי [[גאומטריה]], [[פרספקטיבה]], [[פרופורציה|פרופורציות]], [[ארכיטקטורה]] וביצוריםו[[ביצורים]]. בתקופה זו שיכלל דירר גם את טכניקות ההמרה של אור ואפקטים צבעוניים לתוך המדיום של רישום ותחריט.
 
===נטייתו לרפורמציה===
'''נטייתו לרפורמציה''': נירנברג, שהייתה מרכז הומניסטי, ומהמקומות הראשונים שקיבלו בברכה ובחום את עקרונות ה[[רפורמציה]] של [[מרטין לותר]], איפשרה לדירר את הגישה לתאולוגיםל[[תאולוג]]ים ומלומדים, בכללם [[ארסמוס מרוטרדם|ארסמוס]], פיליפ מלנשטון, ויליבלד פירהיימר, שלכל אחד מהם ייחד דירר תמונת דיוקן. לבית העירייה של [[נירנברג]] הקדיש דירר שני ציורים על "ארבעת השליחים" ([[1526]]), הכוללים טקסטים של [[מרטין לותר]] המשבחים את אימוץ הלותרניזםה[[לותרניזם]] על ידי העיר נירנברג.
 
דירר מת ב-[[1528]] לאחר מחלה, בגיל 57.
 
==יצירתו==