דלקת רפידת הקיבה – הבדלי גרסאות

דלקת כרונית הנוצרת כתוצאה מזיהום על ידי HP היא שכיחה ביותר, לרוב אצל מבוגרים ובאחוז גבוה יחסית באוכלוסייה. ב-95% מהמקרים, דלקת כתוצאה מחיידק זה תתפתח באזור האנטרום בקיבה, וקרויה גם גסטריטיס כרונית מסוג B. למרות שחומצת הקיבה מסוגלת להרוג את החיידק, הוא נצמד לרוב לתאים השטחיים שמתחת לשכבת הרירית ובכך הוא מוגן. הגסטריטיס הכרונית יכולה להימשך במשך שנים, ללא שינוי. בתנאים סביבתיים מסוימים, עם תגובה אינדיבידואלית מסוימת או כתוצאה מאלימות יתר של החיידק, עלולים להופיע סיבוכים, כגון כיב בתריסריון או גסטריטיס אטרופית. הגסטריטיס האטרופית נוצרת כתוצאה מהרס של התאים האנדוקריניים, ביניהם התאים המפרישים [[גסטרין]], ובכך נגרמת ירידה בהפרשת החומצה. סיבוך נוסף עלול להיות התפתחות קרצינומה של הקיבה. מבחינה פתולוגית, בשלבים התחלתיים ומאוחרים יותר ניתן למצוא הסננה של תאי דלקת כרוניים- תאי פלזמה ולימפוציטים בלמינה פרופריה, והיפרפלזיה של האפיתל הפוביאולרי. עם הזמן, ההסננה הדלקתית חודרת לעומק הרירית, וחלק מבלוטות השוער והתאים האנדוקריניים אובד. מופיעים זקיקים לימפטיים וחלק מהרירית אף מוחלף באפיתל הדומה לזה של המעי- intestinal metaplasia. באופן כללי המחלה היא כרונית ואולם לפעמים ישנם התקפים פעילים של המחלה שבהם בנוסף לתאי הלימפוציטיםה[[לימפוציט]]ים ותאי הפלזמה ניתן לראות גם גרנולוציטים. הגרנולוציטים הורסים את פעילות הבלוטות וגורמים להרס של רירית הקיבה. כאשר יש הרס של הרירית כאמור, היא מנסה להגן על עצמה באמצעות ריפוי- המביאים לאטרופיה של הקיבה, ולעיתים להתפתחות רירית עודפת- היפרפלזיה של הרירית, עם "פוליפים"- בליטות היפרפלסטיות.