צבי הירש קלישר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ replaced: בהיותו בן ← בגיל באמצעות AWB |
מ הוספת קישור לשנות ה-50 של המאה ה-19 |
||
שורה 37:
ב-[[1843]] פרסם את הקונטרס "אבן בחן" שהוא חלק מספרו "מאזניים למשפט" שיצא לאור מאוחר יותר. באותה שנה יצא לאור גם חלקו הראשון של ספרו "אמונה ישרה" הכולל את השקפותיו על התורה, הפילוסופיה וה[[קבלה]]. פרסום חלקו השני של הספר התעכב עד לשנת [[1870]] בשל הפעילות בעניין ארץ ישראל.
לקראת סוף [[שנות ה-50 של המאה ה-19]] ניהל חלופת מכתבים עם מונטיפיורי בעניין יישוב ארץ ישראל.{{הערה|1={{קתדרה|משה סמט|קשרי מונטיפיורי עם רצ"ה קלישר|33.8|33, אוקטובר 1984, עמ' 56-54}}; הערות: {{קתדרה|אברהם שישא הלוי|מכתבם של הרב הראשי לבריטניה נתן הכהן אדלר והשר מונטיפיורי לר' צבי הירש קלישר|38.11(1)|38, דצמבר 1985, עמ' 200-195}}}} ב-[[1859]] הגיע לטורון הדרשן רבי [[נתן פרידלנד]] תלמידו של רבי [[יוסף זונדל מסלנט]]. הרב פרידלנד אחז גם הוא ברעיונות דומים לרב קלישר והם החלו לפעול יחד להגשמת חזונם. ב-[[1860]] כינס הרב קלישר ועידה למען יישוב ארץ ישראל בעיר טורון בהשתתפות רבנים חשובים וביניהם ידידו הרב [[אליהו גוטמכר]]. בעקבות ועידה זו הוקמה ב[[פרנקפורט]] '''חברה ליישוב ארץ ישראל''', ארגון מעשי ראשון למען פעילות למימוש יישוב ארץ ישראל. ב-[[1861]] עמדו הרב קלישר ובנו רבי יהודה לייב בראש הוועד בטורון שאסף כספים למען בניין [[בתי מחסה]] לעניי ירושלים.
בשנת [[1862]] פרסם הרב קלישר את חלקו השלישי של ספרו, וקרא לו בשם "דרישת ציון". חלק זה עסק בגאולת ישראל, במצוות יישוב הארץ ובחידוש עבודת הקרבנות. עוד קודם לכן שלח הרב קלישר את כתב היד של הספר לרבי אליהו גוטמכר שהיה גם הוא מתלמידיו של רבי עקיבא איגר. הרב גוטמכר שהיה מקובל וצדיק התווכח עמו בסוגיית הקרבנות אך הסכים עמו בעיקרי הדברים. את חילופי הדברים ביניהם הדפיס הרב קלישר בספר. מאז נעשה הרב גוטמכר לתומך נלהב של רעיון יישוב הארץ וגאולה בדרך הטבע, ועמד לימין הרב קלישר בכל פעולותיו למען יישוב הארץ.
| |||