מחאת הלהט"ב (2018) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פתיח: כבר לא אקטואלי |
Erel Segal (שיחה | תרומות) ←דיון ציבורי במחאה: - קיצור המאמר של תמר והוספת מאמר נוסף דומה. |
||
שורה 119:
הדיון בפונדקאות לגברים פתח מחדש את הדיון על המוסריות של פונדקאות בכלל (אף על פי ש[[חוק הפונדקאות]] קיים בישראל כבר משנת 1996). העיתונאית [[עירית לינור]] טענה כי הפונדקאות, ככלל, הופכת נשים וילדים ל"מוצר צריכה". היא מאלצת את הפונדקאית להתכחש לרגשות שחשה כל אם כשהתינוק ברחמה גדל, ושוללת מהילדים את הזכות להכיר את אימם. להומוסקסואלים ישנה אפשרות להוליד ילדים באופן טבעי על ידי הורות משותפת עם אישה ולכן אין להתיר להם לעשות זאת בדרך המהווה סחר בבני-אדם.{{הערה|שם=פונדקאות שיעבוד נשים וסחר בילדים|עירית לינור, [https://mida.org.il/2018/07/18/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%93%d7%a7%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93-%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a1%d7%97%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%91/ חוק הפונדקאות: שעבוד נשים וסחר בילדים בחסות המדינה], אתר מידה, 18/7/2018}} גם עמותת [[שוברות שוויון]] טענה ששימוש ברחם של אישה כדי להקים משפחה ללא נשים היא לא מוסרית ופוגעת בשוויון.{{הערה|{{ערוץ 7||למסור תינוק לאדם אחר? "עוול נורא"|378607}}.}} נטען גם כי חוק הפונדקאות כלל אינו מפלה לרעה להט"בים, אלא מפלה בין נשים שיש להן בעיה רפואית חמורה לבין מי שאין להם כל בעיה רפואית, ולכן זו הבחנה מוצדקת.{{הערה|שם=שילה}} [[עמנואל שילה]] טען, שאם אי-אפשר להגביל את הפונדקאות למקרים קיצוניים בלבד, אז עדיף לבטל את הפונדקאות לגמרי.{{הערה|שם=שילה|1={{ערוץ 7|עמנואל שילה|הקרב על ערכי המשפחה|378898|}}.}}
לעומת זאת, מספר נשים ששימשו כפונדקאיות בעצמן יצאו להגנת מוסד הפונדקאות. ד"ר [[תמר עילם גינדין]] טענה שפונדקאות היא "חוויה מאוד מעצימה", מחתה נגד השוואת הפונדקאיות לזונות, וטענה שזה "לא כזה נורא" להפוך לפונדקאית מסיבה כלכלית.{{הערה|{{mako|חדשות הבוקר עם ניב רסקין|"מרתיח אותי שמשווים את הפונדקאות לזנות"|cebd99af4e0c461006|tv-morning-news|22 ביולי 2018}}}}. שלוש נשים דתיות שהתראיינו בעיתון "שביעי"{{הערה|[https://www.dmag.co.il/pub/shvii/316/24/index.html "רוצות לעשות חסד מעבר לחלקת האלהים הקטנה שלנו", שביעי 316 עמ' 24]}} טענו שמדובר במעשה אצילי של חסד ונתינה לזולת. עם זאת, הן הדגישו שהיופי בפונדקאות הוא האחווה והעזרה לאישה שלא יכולה, ולכן לא היו עושות זאת לטובת גברים בריאים בגופם. הן אף טענו, שאם תותר פונדקאות לגברים בריאים, הדבר עלול לגרום גם לנשים בריאות לשכור פונדקאית מסיבות של קריירה או אסתטיקה.
אישי ציבור נוספים מהציבור הדתי והימני הביעו עמדות כנגד מחאת הלהט"ב. [[יהודה גליק]] פרסם ביקורת על הבחירה לקיים את ההפגנה דווקא בצום תשעה באב.{{הערה|{{ערוץ 7||"אירוע הלהט"ב - חוסר רגישות".|378579|יהודה גליק: "לא היו מעזים לעשות אירוע כזה ביום הזיכרון או ביום השואה".}}}} [[עמנואל שילה]] יצא בביקורת על כך שחברות ממשלתיות וציבוריות התירו לעובדיהן להיעדר מהעבודה בתשלום כדי להשתתף בהפגנה - היתר שלטענתו לא ניתן בהפגנות על נושאים אחרים.{{הערה|{{ערוץ 7|עמנואל שילה| הקרב על ערכי המשפחה |378898|}}.}} [[שלמה פיוטרקובסקי (עיתונאי)|שלמה פיוטרקובסקי]] טען שהמטרה העיקרית של המחאה היא לא הפונדקאות אלא דה-לגיטימציה של ערכי המשפחה המסורתית,{{הערה|{{ערוץ 7|שלמה פיוטרקובסקי| המערכה על התודעה |378895}}.}} ובכך לטענתו יש איום על החברה הדתית כולה.
| |||