קרב קורסק – הבדלי גרסאות

 

==סיכום==

 

בקיץ [[1943]] כבר נטה מאזן הכוחות האסטרטגי במלחמה בחזית המזרחית באופן ברור לרעת גרמניה הנאצית. הגורמים העיקריים לכך היו הגידול העצום בתפוקת תעשיית הנשק הסובייטית, החל מהמחצית השנייה של [[1942]], והצלחתה לייצר עשרות אלפי טנקים ומטוסים מדגמים משופרים בשנה, ביחד עם הכורח של גרמניה להעביר יותר ויותר כוחות (בעיקר יחידות לופטוואפה) מהחזית המזרחית, כדי להתמודד עם האיום הגובר מצד בעלות הברית המערביות (בריטניה וארצות הברית). המתקפה הגרמנית בקיץ [[1943]] הייתה ההזדמנות האחרונה של גרמניה הנאצית לשנות את מאזן הכוחות האסטרטגי בחזית המזרחית לטובתה. הזדמנות זו הוחמצה. הצבא הגרמני לא היה מסוגל לפצות על האבדות שספג במהלך המערכה סביב בליטת קורסק, ואילו עוצמתו של הצבא הסובייטי הלכה וגברה ככל שחלף הזמן. מכאן ואילך נאלץ הצבא הגרמני בחזית המזרחית לעבור למגננה, והיוזמה האסטרטגית עברה לידי הצבא הסובייטי, שלא שמט אותה עד לסיום המלחמה. המתקפה על בליטת קורסק הייתה המתקפה הגדולה האחרונה שערך ה[[וורמאכט]] בחזית המזרחית.

 

 

במהלך קרב קורסק הצליח הצבא הסובייטי, בפעם הראשונה מאז פתיחת המלחמה נגד גרמניה הנאצית, להתמודד בהצלחה נגד מתקפה גרמנית גדולה, שנערכה בתנאי קרקע ומזג אוויר נוחים יחסית לכוח התוקף, ולמצוא תשובה לטקטיקת ה[[בליצקריג]] הגרמנית. אף על פי שהכוח הגרמני התוקף כלל כמחצית מהטנקים וכ-60 אחוז מהמטוסים, שעמדו לרשות הצבא הגרמני בחזית המזרחית, וצויד בכלי הנשק מהדגמים החדישים ביותר, הוא לא הצליח להבקיע את מערך ההגנה הסובייטי העמוק, וההתקדמות המרבית שהשיג, לא עלתה על 35 קילומטרים.