פתווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
המשפט הזה עשה לי נקע בעין
שורה 5:
הפתוות עוסקות בכל תחומי החיים, ולעיתים נדירות עוסקות בהכרזת [[מלחמה]] או בכוונה להרוג. אחת הפתוות הבולטות ביותר היא הפתווה שהכריז [[אוסאמה בן לאדן]] בשנת [[1996]], ובה הכריז מלחמה על [[ארצות הברית]] ו[[ישראל]].
 
על אף שבפועל המופתישהמופתי לא אמור, מבחינה הלכתית, להיות כפוף למדיניות השלטון המוסלמי, היו ניסיונות רבים לאורך [[ימי הביניים]] לגייס את המופתים לשירותי המדינה המוסלמית ולפקח על פרסום פסקי הלכה אשר נראו שהם מנוגדים לשלטון הקיים. כך למשל ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] רצה השליט העות'מאני לכבוש את העיר [[בגדאד]] מידי ה[[איראן|פרסים]] ולכן לחץ על פוסק הלכה בשם נוח אפנדי לפרסם פסק הלכה נגד ה[[שיעים]]. בפסק ההלכה טען נוח אפנדי שהשיעים הם כופרים, ועל כן המלחמה אשר מנהלת [[האימפריה העות'מאנית|המדינה העות'מאנית]] נגד פרס היא מוצדקת ונחשבת כמלחמת מצווה. פסקי הלכה פורסמו גם על מנת להצדיק מהפכות נגד השלטון הקיים. [[מוחמד עלי (שליט מצרים)| מוחמד עלי]], במהלך מרידתו בשלטון העות'מאני, גייס פוסקי הלכה סורים אשר פרסמו פסק הלכה שנאמר בהם שהשליט העות'מאני מושחת ולא מתנהג בהתאם לשריעה, ולכן המרידה נגדו היא מוצדקת.
 
בתקופה המודרנית, בעקבות אימוץ החוקים המערביים על ידי מרבית המדינות המוסלמיות וירידת מעמדה של השריעה, הפך [[מיסוד|מוסד]] הפתווה לתחליף עיקרי לחוקים השרעים ובכך העביר את סמכויותיו גם לנושאים אשר היו קשורים ב[[שריעה]] עצמה. המדינות המוסלמיות כיום מנסות להשגיח על המוסד הזה על ידי שיוכו למוסדות השלטון ובכך לפקח על פרסומי פסקי ההלכה השונים.