גלריוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
גלריוס נולד ב[[סרדיקה]], אך מחקר חדש מעלה השערה כי האתר המלכותי ב[[ארמון גלריוס בגמיזגראד (רומוליאנה)|גמיזגראד]], המכונה גם פליקס רומוליאנה (Felix Romuliana) במזרח [[סרביה]] הוא מקום לידתו וקבורתו. אביו היה רועה צאן ממוצא [[תראקים|תרקי]] ואמו ככל הנראה פליטה ממוצא [[דאקיה|דאקי]] שנמלטה מארץ מולדתה; נודע כי בילדותו הוא עזר לאביו בעבודתו. בשלב לא ידוע, ככל הנראה בגיל צעיר, הצטרף לצבא הרומי והודות לכישוריו שרת כקצין בצבאות הקיסרים [[אורליאנוס]] ו[[פרובוס]]. בשנת 293 הוא התמנה לתפקיד קיסר ב[[טטררכיה]] הראשונה כשליט הכפוף לאוגוסטוס [[דיוקלטיאנוס]]. הוא התחתן עם [[גלריה ולריה]] (Galeria Valeria), בתו של דיוקלטיאנוס, וקיבל אחריות על הפרובינציות לאורך החלק המזרחי של הדנובה ולאחר סדרת תבוסות שהסב לשבטים גותיים ו[[סרמטים]], הוא קיבל פיקוד על הלגיונות לאורך הגבול המזרחי (limes) של האימפריה ויצא לדכא מרידות במצרים.
 
===מלחמה מול [[האימפריה הסאסאנית]]===
לאורך ההיסטוריה התנגשההייתה האימפריה הרומית בעימותמעורבת מתמשךבבלימת בניסיונותניסיונות ההתפשטותהתפשטות מזרחה מולשל האימפריות הפרסיות,; משבר המאה השלישית הביא עימותים אלו לכלל שיאלשיא: ושלמותשלמות הפרובינציות המזרח תיכוניות ועצם השלטון הרומאי בהן היו בסימן שאלה,. במהלך תקופה זו הצליחו הסאסאנים בראשות השאה [[שבור הראשון]] לשבות את הקיסר [[ולריאנוס]], ולהדוףלהדוף התקפות שלאת הצבא הרומי בראשותתחת פיקודם של קיסרים אחרים ולזרוע חורבןהרס והרסוחורבן במזרח הרומי ולזרוע הרס וחורבן בפרובינציותובפרובינציות הרומאיות. בשנת ב-294 לאחרבתום סדרת מאבקי כוח על השלטון באימפריה הסאסאנית, תפס השאה נארסה את כס השלטון, ומשהתבסס יצא לסדרת התקפות מחודשת כנגד הפרובינציות הרומאיותהרומיות. ההיסוריהההיסטוריה של תקופה זו קטועהמעורפלת ואפשרונראה שהתקפות ראשונות נכשלו ונהדפו. בהמשך תקפו הסאסאנים את ארמניה, ייתכן שבסיועבסיוע שבטים סוריים נודדים מסוריה, הסאסאניםותוך ניצלו אתניצול הצלחתם הראשונית והמשיכוהמשיכו לאזורהסאסאנים מסופוטמיהלמסופוטמיה שם ניגפוהביסו את הליגיונות הרומאייםהרומיים תחת פיקודובפיקודו של גלריוס, ותגבורותולגיונות של לגיונות תחתנוספים פיקודובפיקודו של דיוקלטיאנוס נשלחו למנועלבלימת סחףהסחף. בפגישהבעימות בין גלריוס ודיוקלטיאנוס נאלץ גלריוס להודות לשאת באשמה ובעונש- וכעונש על לכישלוןכישלונו, הוא הלךצעד רגלירגלית (ולא רכוב על סוס כנהוג) לבוש בגלימת הארגמן של הקיסריםהקיסר, לאורך כ[[מייל]] לפני מרכבתו של האוגוסטוס,; המסר היה שהכישלון והתבוסה הםרובצים על כתפי גלריוס בלבד ולאואינם על כתפיאשמת החיילים שלחמו תחת פיקודו.
 
עד לאביב שלשנת 298 תוגסרתוגבר הצבא הרומי במזרח בלגיונות מפרובינציות לאורךשלאורך גבול הדנובה,. הסאסאנים לא פעלו לנצל את ההצלחה שלהצלחת ההתקפה על ארמניה והותירו את היוזמה לידיבידי הרומאים, גלריוס פעל במהירות והצעיד את הלגיונות מארמניה אל צפוןלצפון מסופוטמיה,. בקרבות שנערכו בארמניה נתקלו הפרשים הסאסאנייםהסאסאנים בקשייבקשיים תמרוןבגלל בטופוגרפיההטופוגרפיה ההררית שהעניקה יתרון טקטי ללגיונות של חיל הרגלים הרומאי, התמיכהוכן בגלל שלתמיכת האוכלוסייה הארמנית המקומית עזרהשעזרה להטות את הכף לטובת הרומאים. בקרב במכריע,המכריע - קרב סטלה, שהתחולל באזור [[ארזורום]] ב[[מזרח אנטוליה|מחוז מזרח אנטוליה]] במזרחשבמזרח [[אסיה הקטנה]] ב[[טורקיה]], הכוהיכו הרומאים את הצבא הסאסאני שוק על ירך, המחנה הסאסאני נכבש והרומאים לקחו שלל את אוצר השאה, את ההרמון ואת אשתו, שהועברה לאנטיוכיה שם הוחזקהוהוחזקה כבת ערובה ותזכורת לסאסאנים במידהשלא ויתפתויתפתו לתקוף שוב את הפרובינציות הרומאיותהרומיות. גלריוס המשיך וכבש את [[נציבין]] [[מדי]], ו[[חדייב]] במהלך אוקטובר
שנת 298. הלגיונות הרומאייםהרומיים המשיכו, ככל הנראה לאורך הפרת עד לעירהגיעם הבירהלבירה הסאסאנית [[קטסיפון]], וייתכן שהעיר נכבשה ונשדדהונבזזה.
 
שיחות על הסכם שלום ותנאים להפסקת הלחימה החלו בשלבים מוקדמים של הפלישה הרומית משנתברר לסאסאנים גודל המפולת. בשלב ראשוןתחילה דחו הרומאים, ובראשםבראשות גלריוס, את הבקשה להיכנס למשא ומתן בתואנה כי הסאסאנים ובראשםבפיקוד השאה שבור הראשון השפילו את [[ולריאנוס]], שנפל שביבשבי בידםלידיהם. באביב של 299, משנשברכשל כוחם של הסאסאנים ועמדת המיקוח של הרומאים איפשרה להם להיכנס למשא ומתן מעמדת כוח; נפתחואז שיחותנפתח בהםמו"מ בו הכתיבו הרומאים את התנאים,: נסיגה סאסאנית אל מעבר לנהר החידקל, הכרה בריבונות הרומאיתרומית בשטחים ממערב לנהר ומתן זכויות הסחרסחר הבלעדיותבלעדיות לרומאים.
 
===מינוי לאוגוסטוס ושלטון הטטררכיה השנייה===