דניאלה מיכאלי – הבדלי גרסאות

מ
clean up, replaced: חצוצרןחצוצרן באמצעות AWB
מ (הוספת פרוייקט חדש שלה)
מ (clean up, replaced: חצוצרןחצוצרן באמצעות AWB)
 
===הכשרה מקצועית ותחילת הדרך===
למדה ב[[פריז]] בבית הספר להכשרת מורי ריקוד והתעמלות הרמונית – Ecole Irène Popard, 1970.
 
רקדה בלהקה הקאמרית למחול מודרני בהדרכת הכוריאוגרפיות [[רינה שחם]] ו[[רוני סגל]]{{הערה|{{מעריב||הכל עובר חביבי|1974/12/31|02500}}}}. סיימה [[תואר ראשון]] ב[[תיאטרון]] בשנים 1977-1974 בחוג לתיאטרון של [[אוניברסיטת תל אביב]]. בקיץ 1973 עברה השתלמות אצל הכוריאוגרף ג'יימס וורינג באוניברסיטת בפאלו, סטייט יוניברסיטי [[ניו יורק]]. למדה שיעורים פרטיים וקבוצתיים בטכניקות [[פלדנקרייז]], [[שיטת אלכסנדר|אלכסנדר]], [[שיטת פאולה]] ו[[שיטת בייטס]]. ב-1976 עברה סדנת תיאטרון עם [[ג'ו צ'ייקין]] ב[[משכנות שאננים]]. הופיעה כ[[פנטומימאי]]ת בתוכנית "קלפים" של [[יורם בוקר]]{{הערה|{{דבר||יום שני|1977/09/23|04500}}}} ולהקת "מיני מיים" במסגרת [[תיאטרון חיפה]] (1977).
עבודתה הראשונה של מיכאלי ככוריאוגרפית הייתה על המחזה "[[קריזה (הצגה)|קריזה]]" מאת [[איציק ויינגרטן]] ו[[יהושע סובול]], בבימוי [[נולה צ'ילטון]] ב[[תיאטרון חיפה]] (1976). בהצגת "קריזה" מיכאלי גם רקדה וגם שיחקה בהצגה{{הערה|{{מעריב||תסתכל מסביב|1976/10/22|09200}}}}. ב-1977 הייתה עוזרת במאי של [[רנה ירושלמי]] שעשתה [[כוריאוגרפיה]] ליצירת המחול "[[הדיבוק]]" במסגרת [[להקת בת שבע]]. דניאלה מיכאלי הייתה חברה ב"קבוצת הפרויקט" של תיאטרון חיפה [[קריית שמונה]] בהדרכתם של [[פרופסור|פרופ']] [[נולה צ'ילטון]] ו[[עודד קוטלר]]. לפרויקט השתייכו באותה עת גם [[חוה אורטמן]], [[ארנון צדוק]], [[דליק ווליניץ]], איציק ויינגרטן, [[עפרה ויינגרטן]], אורי חכמון, אלברט (בבר) עמאר ואירית בן-צור. דניאלה מיכאלי שיחקה, עיצבה את התנועה והדריכה בריקוד ובתנועה במסגרת "קבוצת הפרויקט" ב[[קריית שמונה]]{{הערה|{{דבר||חכמי חלם, בקט|1978/03/08|01208}}{{ש}}{{דבר||תיאטרון מהחיים|1978/08/16|01205}}}} וב[[תל אביב]] עד 1990, בין השאר בהצגות "ערב של אגדה", "אופניים לשנה"{{הערה|{{מעריב||אופניים לשנה|1979/05/08|03208|||Ad}}}}, "נעים"{{הערה|{{דבר|חוה נובק|אחרי בכורה|1978/11/15|01101}}}}, "סופ-משחק בקרית-גת", "שייקספירימנט" ו"סורגים".
 
ב-1990 עברה קורס לכוריאוגרפים ומוזיקאים מקצועיים בהדרכת [[מרק קופיטמן]] ורוברט כהן (אנגליה), ב[[מרכז סוזן דלאל]]. בנוסף לקחה חלק בסדנאות שונות לאורך השנים, ביניהן: קורס דרמה ותרפיה בהנחיית דיאנה ג'יראלדה (ארצות הברית). ב-1997 עברה סדנת [[פסיכודרמה]] בהנחיית [[חנן שניר]]. ב-1999 עברה סדנת [[טאי צ'י]], סדנת בייטס ואלכסנדר ב[[ויילס|וויילס]], [[אנגליה]], ומספר סדנאות במסגרת [[סדנאות הבמה]]. משנת 1977 עושה עבודות כוריאוגרפיה בתיאטראות שונים בישראל, בטלוויזיה, בקולנוע וב[[אופרה]].
 
בקולנוע עיצבה תנועה לסרטים "[[החולמים (סרט)]]" (1988) ו"ללקק ת'תות" (1992), בבימויו של [[אורי ברבש]], שאת התסריט להם כתב [[בני ברבש]], (הסרט החולמים נכתב יחד עם פרופ' [[ערן פרייס]]). שיחקה בסרטה של [[מיכל בת אדם]] "[[מאיה (סרט)|מאיה]]" (2010).
 
עבדה עם זמרים על עיצוב תנועה בהגשת שיר במופעים ובטלוויזיה. בטלוויזיה עיצבה תנועה לתוכניות: "החיים על פי י' שוורץ" (עם [[שלמה בראבא]]), "צפיר הנפש" (עם [[טוביה צפיר]]), "[[מוצ"ש (תוכנית טלוויזיה)|מוצ"ש]]" (עם [[ספי ריבלין]]), "[[רק בישראל]]". עשתה כוריאוגרפיה ושיחקה בתוכנית הטלוויזיה "מתגלגלים". העמידה שירים ל[[חוה אלברשטיין]], טל אמיר ו[[מיקי קם]]. העניקה ייעוץ אמנותי לשתי תוכניות עבור [[פסטיבל ישראל]] ל[[אחינועם ניני]]. ביימה את התוכנית של "טררם", מיסודו של המוזיקאי [[דורון רפאלי]].
 
הופיעה כפנטומימאית בפסטיבל ה[[פנטומימה]] הראשון בישראל שהתקיים בקרית שמונה ב-1979. ביימה את טקס [[פרס אקו"ם|פרסי אקו"ם]] נוצת הזהב 1997.
 
===משפחה===
דניאלה מיכאלי הייתה נשואה למוזיקאי ישראל בורוכוב ([[אנסמבל]] "מזרח מערב", ממייסדי להקת "[[הברירה הטבעית]]"), להם שני ילדים{{הערה|{{מעריב|חיים נגיד|דניאלה, איפה היית?|1985/10/08|01405}}}}, נגני [[ג'אז]], [[מלחין|מלחינים]] ו[[מעבד מוזיקלי|מעבדים]]: אברי בורוכוב, [[קונטרבס]]יסט ואיתמר בורוכוב, [[חצוצרה|חצוצרן]]. בן זוגה הנוכחי הוא ה[[פיזיולוג]] אבי לבנת.
 
בני דודיה הם המוזיקאים [[יובל דור|יובל]] ו[[גיל דור]]. אביה, ה[[כימאי]] פרופסור יצחק מיכאלי, עבד ב[[מכון ויצמן]]. אמה, מרים מיכאלי, מניצולי [[רכבת ההצלה]] של [[ישראל קסטנר]], עבדה כ[[ספרן|ספרנית]] במכון ויצמן ועוסקת בהוראת [[שיטת אלכסנדר]]. כילדה הרבתה לבקר עם הוריה במקומות שונים בעולם, שם התוודעה לסגנונות שונים ומגוונים של מחול ותיאטרון.
{{הערה|עמנואל בר-קדמא, [[ידיעות אחרונות]], 3 באוקטובר 1985.}}}}
 
בעקבות ההצלחה, הוזמנה מיכאלי להעלות את ההצגה ב[[בית לסין]]{{הערה|{{מעריב|חיים נגיד|דניאלה מיכאלי תציג בתל אביב|1985/10/22|01609}}}}.
 
'''בואי בואי מותק בואי בואי'''
'''שירת העצבים'''
 
[[קברט]] סאטירי מאת [[אפרים סידון]] בבימויה של מיכאלי, שזכה ב[[פרס התיאטרון הישראלי]] להצגת הבידור לשנת 2008. ההצגה הועלתה לראשונה כבית הספר לאמנויות הבמה של [[סמינר הקיבוצים]] והמשיכה ורצה ב[[צוותא]]. משחקות בו שש שחקניות בוגרות הסמינר ופסנתרנית. המופע מותח ביקורת על תופעות שונות שבעוכרי החברה הישראלית של [[שנות האלפיים]], כגון ילדים רעבים, [[תאונות דרכים]] ונשיא שטוף זימה. במופע מוצג מבחר [[זמר עברי|שירי ארץ ישראל]] בהגשה שונה. בין השירים "[[חורף 73]]" מאת [[שמואל הספרי]], "[[אלף בית (שיר)|אלף בית]]" ו"אצלנו בחצר" מאת [[נעמי שמר]], "לא נפסיק לשיר" מאת [[חיים חפר]] ו"פתאום עכשיו" מאת [[תרצה אתר]].
 
'''כשהאוניה שוקעת'''
*2001 – [[פרס התיאטרון הישראלי]] לעיצוב תנועה בהצגה "[[כטוב בעיניכם]]", [[הקאמרי]].
*2008 – פרס התיאטרון הישראלי להצגת הבידור של השנה ל"שירת העצבים".
 
*2012 – [[פרס קיפוד הזהב]] לעבודה קבוצית ולעיצוב תלבושות עבור ההצגה בבימויה "כשאוניה שוקעת".
 
* {{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|דניאלה מיכאלי תמשיך בעכו|3428992|23 ביולי 2007}}
* איילת דקל, [http://www.midnighteast.com/mag/?p=8505 "לדבר על הטיטן"], באתר midnighteast,{{כ}} 20 בנובמבר 2010 {{אנגלית}}
 
* [http://www.youtube.com/watch?v=8N9QvL9d3s0 קדימון ההצגה "שלאף שטונדה"], בערוץ היו טיוב של התיאטרונטו
 
* [http://103fm.thepost.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FKMDGG&c41t4nzVQ=FG 'לי לה לו עלינו' - אפרים סידון ודניאלה מיכאלי מספרים על מופע הקברט המשעשע], בריאיון עם [[רבקה מיכאלי]], בתוכניתה "באה לשבת", בערוץ [[103FM]]{{כ}} 31 במאי 2013
* {{יוטיוב|8N9QvL9d3s0|שם=שלאףשטונדה - חזרות לתיאטרונטו 2012}}